“דון ז’ואן ושיפל חברו” הוא מהקומדיות המאוחרות שכתב יעקב שבתאי. שבתאי מעביר את דמותו המיתולוגית של דון ז’ואן מסיציליה של המאה השבע עשרה לתל אביב של שנות השבעים במאה העשרים, ומבן אצולה הופך אותו לבעל מגרש חנייה מוזנח. מתחת למעטה הססגוני מצטיירת לנגד עינינו מציאות חומרנית, שמרנית ומסואבת – מציאות כנגדה דון ז’ואן מתעקש להמשיך… קיראו עוד