ברטוד ואגנס, מתארגנים ליציאה מהבית לארוחת ראש השנה אצל בתם גליה. ברטוד רוצה לצאת כבר, אגנס מתמהמהת, היא לא כל כך זוכרת למה יוצאים, היכן הניחה את הכבד הקצוץ ולמה אחותה, שמתה כבר לפני שלוש שנים, אינה מגיעה…הזיכרון המתעתע של אגנס ותודעתה המבולבלת, מאלצים את ברטוד להפנים את השינוי ההולך ומתחולל באשתו האהובה. ערב החג… קיראו עוד
באמצע היום דדו, סופר ילדים מצליח, מקבל מנתי, אשתו, הודעה שהיא לא חוזרת היום. מאוד לא אופייני לנתי. נתי, שלא שוכחת כלום, שלכל קופסת פלסטיק יש לה מכסה, זו שמנהלת את הבית, אותו ואת הילדים, היא לא אחת שנעלמת פתאום. בניסיון למצוא אותה ולהבין למה אשתו נעלמה, דדו חוזר בזיכרונו אל השנה האחרונה בחייהם, השנה… קיראו עוד
המחזה מגולל את הישיבה שערכה צמרת הנהגת הרייך השלישי שלושה ימים לאחר ליל הבדולח, והנחשבת על ידי ההיסטוריונים לאחר מהישיבות החשובות ביותר שהעבירו את גרמניה לשלב החיסול ב”פתרון הבעיה היהודית”. בישיבה השתתפו בכירי השלטון הנאצי, ובהם הימלר, יוזף גבלס, והיידריך, ויד ימינו של הרמן גרינג החליט בה על הטלת קנס בסך מיליארד רייכסמארק על יהודי… קיראו עוד
משורר כושל ואיש שקוף, או משורר שקוף ואיש כושל מתגייסים, כמו כולם. שניהם נכנסים לאוהל אחד. יש שם נשק, אלכוהול וזונה. בלילה שלפני המלחמה הגדולה, פורצת מלחמה קטנה. מי יחיה? מי בכלל רוצה לחיות? מי משניהם ישרוד את הלילה כדי להילחם בבוקר? המחזה עוסק ברצון לחיות חיים משמעותיים, בפחד מהבדידות ובניסיון להשאיר אחרינו משהו כדי… קיראו עוד
“צעיר” מחליט ללכת לתפוס בעצמו את סינוואר ולסיים את המלחמה. הוא נעזר ב”צעירה”, חולה במחלת הנרקולפסיה, כדי לנסות להגיע אליו דרך עולם החלומות ולמצוא אותו. בדרך הוא גורר אותה למסע בתת המודע היהודי – ישראלי הקולקטיבי ולסיוטים הפרטיים שלו. המחזה “איך קוראים ל…שלום” נכתב בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, 2023, ובוחן את משמעות המילה “שלום” לדור… קיראו עוד
יומה האחרון של לאה, קשישה כבת שמונים, התחיל ככל יום אחר. היא התעוררה, רחצה את גופה, התלבשה, שתתה כוס תה, והתכוננה לעוד יום משמים ושטוף שמש במושבה המנומנמת. אלא שהבוקר, בעודה מאזינה לחדשות הבוקר ברדיו טרנזיסטור הישן שלה, נדהמה לאה לשמוע כי ראש הממשלה, אשר היה פעם ילד בגן הילדים שלה, מכריז על גיוס כללי,… קיראו עוד
המחזה “גרושים” נכתב והוצג בעת סגר מגיפת הקורונה כשהתיאטראות היו סגורים והציג בדירות לקהל של 20-30 איש. כשנפתחו שוב התיאטראות המחזה עבר לאולם הקטן של תיאטרון הקאמרי ומציג שם עד היום
קומדיה סנטימנטלית רזיה, מושבניקית בת 70, שכל חלומה הוא עוד נכד או שניים, יוצאת להצלת חיי הנישואים של בנה, אחרי שזה עזב את הבית בעקבות ריב קשה עם אשתו. היא גוררת איתה את בעלה, יצחקל’ה, למסע מוטרף של שני מושבניקים תמימים בעיר הגדולה. היא לא בריאה במיוחד ולא צעירה במיוחד, אך הדאגה האימהית מעניקה לה כוחות… קיראו עוד
זוג צעיר מגיע לבניין. הדיירים החדשים באים לבקר דייר ישן – זקן, הם אפילו מביאים לו עוגה. אבל בעולם שבו אין מקום לכולם לגור, אין מקום לכולם לחיות. האם יתפנה למען הבאים בתור?
עמדה מבודדת, שני חיילים וזמן. הרבה זמן. איך מעבירים אותו? כמו שמעבירים את שאר החיים. אבל כשמתגלה שלא כולם בעניין, נשאלת השאלה – כמה רחוק אפשר ללכת רק כדי שיהיה מעניין?