|
אבסורד
קומדיה
נושא: הומור התיישבות בארץ ישראל
"נמר חברבורות ואחרים" - בהוצאת הקיבוץ המאוחד
|
עלילת “נמר חברבורות” מתרחשת על חולותיה של תל-אביב, העיר העברית הראשונה, העיר הלבנה שקמה מן החולות. המחזה מספר את סיפורה של קבוצת אנשים שנקלעה לארץ חמה, קשה ומדברית וחולמת על אופרה וקרקס.
גיבור המחזה, פינק, פנטזיונר בעל חלומות, מגיע לתל אביב של שנות העשרים כשבראשו חלום להקים קרקס על חולותיה. הוא נוטע תקוות גדולות באנשים שסביבו, אך כגודל החלום כן גודל כאב ההתפכחות. פינק נעלם ומותיר אחריו שובל של חובות, תקוות מנופצות ותחושה של החמצה.
|
הדמויות
|
נשים:3 גברים:9 סה"כ:12
נוח
שושנה
פינק
דויד
רוחמה
אלזה ניידורף
פאניי יוסף אוז’יצר
עקיבא חיות – חייט
מרגוליס – קבלן
מאקס – סוחר אקדחים
מלצר
פסנתרן
|
תרגומים
|
אנגלית, צרפתית
|
הפקות
|
בכורה
1974 בימוי: עודד קוטלר
דף ההפקה
עוד בישראל
הועלה בתיאטרון "הבימה" ב-1985 בבימויו של חנן שניר ובעיבודם של חנן שניר ועדנה שבתאי. אותו הנוסח הועלה שוב ב"הבימה" ב-2006. הוצג בתיאטרון תמונע ב-2008, בבימויה ועיבודה של אלית ובר. הוצג בבית הספר לאמנויות הבמה בסמינר הקיבוצים בשנת 2015, בבימויה ועיבודה של רויטל איתן. תיאטראות נוספים
התיאטרון העירוני חיפה
|
מבקרים
|
"המחזה, על כל רבדיו - צוות השחקנים המקצועי והמיומן, המוסיקה המותאמת בקפידה למהלכים השונים בעלילה והתפאורה בפרט, מצליחים להעביר את אותה אמביוולנטיות מורכבת. את ההתאהבות בדמותו של פינק ואת הרתיעה ממנה, את הגיחוך על הרעיון להקים עיר עברית מהחולות ואת ההשתאות על כך שבסוף, כמו עוף חול אורבני ונדיר, היא אכן התרוממה.
הבחירה להעלות מחדש את מחזהו של שבתאי, שעלה לראשונה בשנת 1974, ממקמת את הבימה במקום הראוי לה, כתיאטרון רפרטוארי רציני המודע לחשיבותו, כמעצב של דעת הקהל ולא רק כלי שרת של אופנות מתחלפות, תיאטרון שמעלה מחזות מקור ותיקים ומספק להם מצד אחד אינטרפטאציה חדשנית ועדכנית יותר, ומצד שני, מצליח לשמר את הרוח המקורית של המחזה." - nana10
"אותו פינק, המככב ב"נמר חברבורות" של יעקב שבתאי, הוא לא רק משל לחלום הציוני השבור, הוא יכול גם לסמל את הרצון של כולנו לחיות חיים נורמאלים, ממש "כמו באירופה", אתם יודעים – חיים שלא כוללים אורחים מחו"ל המסתכנים באיומים על חייהם, הופעות שמתבטלות בגלל איזו מלחמה שפורצת בהפתעה ופסטיבלי תיאטרון שמתבטלים בשל מהומות לאומניות. אך דמותו של פינק לא מסיימת כאן, שכן שבתאי יצר דמות מרתקת, שיכולה לגעת בפצעים של כולנו. פינק, בסופו של דבר, הוא הילד הזה שיש בכולנו, שרוצה להאמין שחלומות מתגשמים למרות הכל. ואז המציאות מנפנפת לעומתו בדגלי ה"ברוך הבא לעולם"." - mako
|