גורלו של מר כהן

Posted דצמבר 9th, 2020 filed under כללי.

גורלו של מר כהן / רענן פז / אמיר ירושלמי

סאטירה קומדיה קומדיה מוסיקלית נושא: ארץ ישראל הסכסוך הישראלי ערבי חוק ומשפט פוליטיקה ושלטון שחיתות הטקסט ב: עב	תקציר עלילתי: לאחר עשרות שנים של מלחמה אינסופית בין הברוסרים לקרקזים, הסכימו שני הצדדים להניח את המחלוקות מאחור ולשבת לשיחות שלום. שלום שאחריו לא תהיה יותר מלחמה, שלום נצחי. במהלך השיחות מסתבר כי לאורך כל השנים הקרקזים הרגו אדם אחד יותר והברוסרים מצדם מתעקשים על השוואה, אחרת לא יהיה הסכם שלום. ממשלת הקרקזים עורכת הגרלה דמוקרטית בה ייבחר האזרח אשר ייתן את חייו עבור הכלל, עבור השלום. במרכז המחזה, עומדת דמותו של גדליה כהן, האיש שנבחר למות למען השלום. מכיוון שקרקזיה היא מדינה הדוגלת בערכי הדמוקרטיה נקבע כי רק אם יסכים גדליה מרצונו החופשי והדמוקרטי לתת את נפשו אז יוצא להורג. המחזה הוא פרי דמיונם הפרוע של צמד המחזאים וכל קשר בין השחיתות בממשלת קרקזיה להתרחשויות בממשלת ישראל של ימינו הינו מקרי בהחלט! לגמרי בהחלט!
הדמויות	נשים:3 גברים:4 גברים:5 סה"כ:12 גדליה כהן – גיבור המחזה, שיפוצניק שכל חייו לא עשה רע לאיש. תקווה כהן – אשתו של גדליה, מנהלת משק בבית (מנקה…) בבתים של עשירים. שירה כהן – ביתם של גדליה ותקווה, סטודנטית למשפטים, גרה בחו”ל. הנשיא חציאל – נשיא הקרקזים. שר הביטחון – שר בממשלת קרקזיה. גרגורי – שומר הראש של הנשיא חציאל. מורן אברמוביץ’ – מנחת תכנית אירוח בטלוויזיה. דמויות נוספות: קריין, כתב שטח, פנטומימאי, מפגינים, הקהל
הפקות	בכורה 2021 צוותא בימוי: רענן פז, אמיר ירושלמי
מבקרים	קשה שלא להבחין בקריצות הרבות במחזה המבריק "גורלו של מר כהן" ל"הגרלה" של ג'קסון, ובמקום המיד-ווסט האמריקאי, אנחנו במיד-איסט המיוזע שלנו בקומדיה גרוטסקית, צינית, הסוגרת חשבון עם הפוליטיקאים, עם התקשורת הצהובה, הממוסחרת להקיא, ועם האזרח הקטן שהופך לרגע בסלון ביתו מלוזר אפור הסוגד לתקשורת, לאזרח גדול על כל מסך אפשרי, ובלבד שיסכים לגאול אותנו במחיר מותו לאחר שעלה בגורל, ושלאחר שעם קבלתו את תוצאות ההגרלה, יהפוך מאדם אנונימי שלא גומר את החודש בחייו, לאדם דגול במותו בשידור חי והכל לשם סיום מלחמת דמים בלתי נגמרת עם העם השכן. (עו"ד אורון שוורץ) ההצגה גורלו של מר כהן, מאת רענן פז ואמיר ירושלמי ובבימוי איסי ממנוב-נוריאל, היא סאטירה פוליטית, שיש בה אלגוריה נוקבת למציאות הפוליטית בישראל. (יפעת דיסקין - מבקרת תרבות)
ציטוטים	כתב: תודה שחזרתם אלינו, כאן "בקייפ שלום". לאחר עשרות שנים של מלחמה הסכימו שני הצדדים להניח את המחלוקות מאחור ולשבת לשיחות שלום. נשיא הַקַּרְקַזִים ונשיא הבְּרוֹסַרִים מייד יכנסו לחדר הישיבות ויחלו בהליך השיחות. השיחות האלה מובאות אליכם בחסות קרנץ' – חטיף הבוטנים, על קרנץ' לא נלחמים, פשוט קונים. מסמנים באוזניי שהנשיאים נכנסים כעת לחדר והנה הם עומדים אחד מול השני. אנו ממתינים ללחיצת היד המסורתית. האם תהיה לחיצה...? מי יושיט את ידו לשלום ראשון, מי זה יהיה? האווירה מאד מתוחה פה. הנה תזוזה מכיוון הנשיא הברוסרי... לא, הוא מגרד בראש. והנה נשיא הקרקזים מושיט את ידו ו... לא, הוא מגרד באף... שוב, מדובר ברגע היסטורי... המתח בשיא. אני רואה את שני הנשיאים ביחד מושיטים את ידיהם, והנה היד עולה למעלה ויש לנו... סטירה! סנסציה! הנשיא הברוסרי סטר לנשיא שלנו... כן, אני חוזר, סטירה! מדובר בסטירה עם כל כף היד. זאת לא סטירה עם גב היד. זאת סטירה שמשאירה לנו מקום לשינוי, אפשר לומר שזאת סטירה של תקווה... רגע, שימו לב מה קורה פה... הנשיא שלנו לא נשאר חייב... והוא... מחזיר סטירה... והפעם, עם ארבע אצבעות על הלחי. כן, אני חוזר, מדובר בארבע אצבעות... אם כן לא כל כף היד נגעה בלחי. זאת אכן סטירה רצינית, אבל עם אופציה להתנצלות... והנה הצוות בא להפריד ביניהם... בעוד הם מקללים זה את זה...