“סינית אני מדברת אליך” הוא סיפורה של מירי , אישה נשואה ואם המגיעה לדירת הוריה העומדת למכירה בהזמנתו של מתווך נדל”ן המטפל בדירה. עשרים שנים לפני כן עזבה את הבית בנסיבות קשות ועכשיו, בבית שהשתמר כמו שהיה, היא מוצפת בזכרונות הקשורים ביחסיהם של הוריה ודודתה, שלושתם ניצולי שואה שהיו קשורים בקשר אהבה מסובך של יצרים וגורל. מן המקום המקום הנוח של חייה המסודרים בהווה, היא מסוגלת להתמודד עם נושאים שהדחיקה כילדה וכנערה.
העלילה מתרחשת על שני צירי זמן: העבר שקם לתחיה ובו הוריה דודתה והיא עצמה בת ה- 15 וההווה, ובו הקשר של מירי הבוגרת עם מתווך הנדל”ן, ו גם הוא, כך היא מגלה, היה קשור לסיפור העבר.

המפגש עם הבית ועם המתווך מאפשר למירי להגיע להבנה של זכרונות העבר ולהתפייסות איתם.
התודעה המלווה את המחזה היא התודעה של מירי והדבר מאפשר התבוננות בסצינות מן העבר הלקוחות מן הזכרון, וגם דיאלוג בין מירי הבוגרת למירלה הצעירה.
התפאורה מאפשרת לשני החדרים להעלם ולהתגלות כך שהדמויות הנמצאות בחדרים האלו, דמויות המועלות מתוך זכרונה של מירי, יוכלו להופיע פתאום ולהעלם פתאום, כחיקוי של פעולת ההיזכרות.