רועי חן

Posted filed under .

רועי חן סופר, מתרגם, דרמטורג תיאטרון גשר

קשר: דוא''ל

סוכנות:
קנלר יצוג אמנים - בני שמש-לוי דוא''ל

 יליד
תל-אביב, 1980.

מחבר הרומן סוסי הדיו (הקיבוץ המאוחד, 2005) וקובץ הסיפורים תל של
אביב
(הקיבוץ המאוחד, 2011).

תרגם ספרות יפה, מחזות ושירה מרוסית, אנגלית וצרפתית. בין תרגומיו: אני
אוהב לשבור לאנשים את הפרצוף!
מאת חארמס, סיפורי קולימה מאת שלאמוב, שדרות
אפלות
מאת בונין, אנשים עלובים מאת דוסטוייבסקי, טרגדיות קטנות
מאת פושקין.

משנת 2003 עבד כמתרגם-מעבד ומחזאי בתיאטרון מלנקי.

מאז 2007 משמש כדרמטורג תיאטרון גשר וחתום על רוב הטקסטים בתיאטרון (תרגומים, עיבודים, מחזות, תוכניות).
חן מרצה בארץ ובחו”ל במסגרות שונות על תרגום, כתיבה, ספרות, תיאטרון ועל
מסעו בין השפות ובין התרבויות.

בימים אלה ניתן לצפות בתיאטרון גשר בהפקות על פי שלושה מחזות פרי עטו: “הדיבוק” בהשראת ש.-אנ-סקי “אליס” בהשראת כתבי לואיס קרול, ו”מסעות אודיסאוס” הצגה לילדים בהשראת האודיסאה מאת הומרוס.

מחזות

אליס אבסורד, דרמה פסיכולוגית | 2015 עב   
הדיבוק דרמה, טרגדיה נושא: אהבה, דת ואמונה, יהדות, מוות, מיסטיקה, נפש האדם | 2014 עב | en   
מסעות אודיסאוס ילדים נושא: אגדה, מיתולוגיה | 2014 עב   

* תצוגה זמנית של מחזות שעדיין אינם מקוטלגים עם דף משלהם באתר

 מחזות פרי עטו

 שושנת יריחו – סיפור חייו, מותו
ותחייתו של אביר פשוט שפשוט לא הסתפק באהבת אמת,
 תיאטרון מלנקי-תמונע, 2005

ריקוד לבן,
פסטיבל תיאטרון רחוב בבת-ים ופסטיבל עכו, 2004

הדיבוק,
בהשראת ש.אנ-סקי, תיאטרון גשר 2014

מסעות אודיסאוס, הצגה לכל המשפחה בהשראת “האודיסאה” מאת הומרוס, תיאטרון גשר,
2014

עיבודים לבמה

יונה ונער, על פי מאיר שלו, תיאטרון גשר, 2011.

הנסיכה איבון, על פי ויטולד גומברוביץ’, תיאטרון גשר, 2011.

שונאים, סיפור אהבה, על פי בשביס-זינגר, תיאטרון SOVREMENNIK, מוסקבה, 2011. (זוכה פרס
סטניסלבסקי, זוכה פרס חביב השופטים במסיכת הזהב, מוסקבה)

איוב, על
פי יוזף רות, תיאטרון מלנקי, 2010.

שש דמויות מחפשות מחבר, על פי לואיג’י פירנדלו, תיאטרון גשר 2010. (אורח פסטיבל מסיכת הזהב,
מוסקבה)

עיקר שכחתי, על פי “מנחם מנדל”, TAKOI TEATR, סנקט-פטרבורג, 2009. (מועמד
לפרס מסיכת הזהב, רוסיה, 2011)

שונאים, סיפור אהבה, על פי בשביס זינגר, תיאטרון גשר, 2009. (פסטיבלים: קולומביה, פטרבורג,
בייג’ין, ניו-יורק)

אורפיאוס במטרו, על פי סיפור מאת קורטזאר, תיאטרון מלנקי, 2009. (פסטיבלים: קוריאה,
מולדביה)

רומן בעבודה, על פי ריזאנוב וברגינסקי, תיאטרון גשר, 2009.

המהגרים, על
פי סלבומיר מרוז’ק, תיאטרון מלנקי-הסמטה, 2008.

שוורץ וחיות אחרות, עיבוד ותרגום לסיפורים מאת ברנרד מלמוד, בסון וצ’כוב, גשר, 2008.

על החטא, על
פי פיודור דוסטוייבסקי (מבוסס על תרגום פטר קריקסונוב) תיאטרון מלנקי, 2007.

עיקר שכחתי, על פי “מנחם מנדל” מאת שלום עליכם, בית שלום עליכם-תמונע,
2007.

וויצק, על
פי גיאורג ביכנר, תיאטרון מלנקי-תמונע, 2006.

אישה בחולות, על פי קובו אבה, קבוצת זרו, 2006.

הזקנה ועושה הנסים, על פי דניאיל חארמס, תיאטרון מלנקי-תמונע, 2003. (חודש
ב-2013)

 

מחזות – תרגום

מרוסית:

שני קצרים וחתול, אנטון צ’כוב, תיאטרון החאן, 2013. (הצעת נישואים, הדב, באביב)

המתאבד,
ניקולאי ארדמן (עלה בשם פיניטה לה קומדיה), תיאטרון גשר, 2013.

רביזור,
ניקולאי גוגול, תיאטרון גשר, 2010. (מועמד לפרס התרגום). פורסם במלואו בכתב העת
“דחק”.

טרגדיות קטנות, אלכסנדר פושקין, תיאטרון מלנקי, 2007.  (שתיים מהן פורסמו ב”הו” וב”דחק”)

לילות לבנים, על פי פיודור דוסטוייבסקי, תיאטרון גשר, 2007.

מינכהאוזן,
גריגורי גורין, תיאטרון גשר, 2007.

לשכוח את הרוסטראטוס, גריגורי גורין, תיאטרון גבעתיים, 2007.

גן הדובדבנים, אנטון צ’כוב, תיאטרון גשר, 2006.

רביזור,
ניקולאי גוגול, תיאטרון תמונע, 2006.

וריאציות לתיאטרון ולתזמורת, מבחר שירים רוסיים, תיאטרון גשר, 2005.

עומר ח’יאם,
טימור זולפיקרוב, בית צבי, 2004.

האושר שלי,
צ’רווינסקי, בית צבי, 2004.

הזקנה ועושה הנסים, על פי יצירות דניאיל חארמס, תיאטרון מלנקי, 2003 (חידוש ב-2013).

הדירה של זויה ,מיכאיל בולגקוב, בית צבי, 2002.

הלטאה,
אלכסנדר וולודין, בית צבי, 2002.


מצרפתית:

אנטיגונה,
ז’אן אנוי, תיאטרון גשר, 2013.

דון ז’ואן,
מולייר, תיאטרון גשר, 2011.

הזר, אלבר
קאמי, תיאטרון מלנקי-תמונע, 2004. (מעבד שותף – פרס הצגת השנה בפרינג’)

 

מאנגלית:

המין היפה,
ג’פרי האצ’ר, (עלה בשם “פרימה דונה”) תיאטרון גשר 2012.

הארווי,
מרי צ’ייס, תיאטרון גשר, 2012.

סונטת קרויצר, על פי טולסטוי, עיבוד מאת ננסי האריס, תיאטרון גשר, 2010. (מועמד לפרס
התרגום)

שרה ברנרד,
ג’ון מארל, תיאטרון הבימה, 2005. (מעבד שותף)

מכתבי יוליה, שירי אלביס קוסטלו, סוזן דלאל, 2006.