קשר: דוא''ל

אייל וייזר הוא יליד תל אביב. בשנת 2000 סיים את לימודי המשחק בבית הספר לאמנויות הבמה “בית צבי” ומשם המשיך ללימודי תואר ראשון ושני בכתיבה ובבימוי בחוג לאמנויות הבמה באוניברסיטת ת”א. במהלך לימודיו האקדמאיים כתב את הקברט הסאטירי “ותו לא” שעסק באובססיית הזהות הישראלית לכונן את עצמה מתוך הטראומה. הקברט הוזמן להציג בתיאטרון הפולקסבונה בברלין. ב-2007 כתב את ההצגה “שופרא”, שעסקה בתחושות הניכור והבדידות שמלוות את משבר הזהות של דור ה-Y, ההפקה שהוכרזה כהפקת הפרינג’ הטובה ביותר לשנת 2008 על פי מגזין טיים אאוט, הוזמנה להציג בתיאטראות בניו יורק ופילדלפיה. ב-2008 העלה בשיתוף עם אנסמבל תמונע את הרביו המוזיקאלי “איכה?” שבו דרך המתח שבין זהות עולם המבוגרים לעולם הילדים ביקר את תחלואי החברה הישראלית. מאז ועד היום פועל כמחזאי ובימאי הבית של תיאטרון תמונע. ב-2010, בהפקת “מנוע חיפוש”, העלה את המחזה “הוקי-פוקי” שעסק בריקבון ובשחיתות התיאטרון הישראלי. ב-2012 העלה בהפקת איגוד היוצרים העצמאיים את האירוע הבימתי “מיין ג’רוזלם – המופע של סבינה סאובר” שעקב אחרי מסעה המקצועי והאישי של אמנית קונספטואלית גרמניה המגיעה לשכונת שייח ג’ראח במזרח ירושלים. האירוע זכה בפרסי הצגת השנה ובימאי השנה בטקס פרסי היצירה העצמאית 2012 והוזמן להציג בתיאטרון רוקסי במסגרת פסטיבל נופי תרבות שהתקיים בבאזל (שוויץ), התיאטרון הלאומי של קפריסין ובפסטיבל מינכן, שם זכה בפרס המבקרים.

ב-2012 הוענק לוייזר פרס רוזנבלום לאמן צעיר.
מנימוקי השופטים:
“עבודתו של וייזר בתור כותב ובמאי טקסטים מצטיינת בהיקף כמותי מרשים וברמה איכותית יוצאת דופן מכל בחינה שהיא – בחירת הנושאים, העיצוב הז’אנרי והתחביר הפרפורמטיבי. בסדרת הסאטירות שלו לא נרתע וייזר מלבקר בחריפות ובתעוזה, שלא נצפו כמותן על הבימה הישראלית מאז ימי הסאטירות ‘המיתולוגיות’ של חנוך לוין, בחוליה של החברה הישראלית והמציאות הפוסט מודרנית האוניברסאלית, המנוכרת ונטולת החמלה”.

ב-2013 כתב וייזר וביים את “זו היא הארץ – סלון דחויי היצירה הציונית”, יצירה בין תחומית המשלבת יוצרים במדיות שונות כמענה חלופי ביקורתי לפרס האמנות הציונית. עבודה זו זכתה בפרסי היצירה העצמאית 2013 בקטגוריית שפת הבמה ובפרס המאסטר קלאס בפסטיבל מינכן 2014. ההפקה הציגה גם בתיאטרון הוולקסתיאטר ווינה במהלך 2015.

ב- 2014 בהזמנת הוולקסתיאטר מינכן כתב וייזר וביים את המחזה “ניסטגמוס – תערוכת האמנות הגרמנית הגדולה” שהיווה תגובה עכשווית לתערוכת האמנות המנוונת שקיים היטלר במינכן 1937.

באותה שנה הציג גם את עבודת הווידאו “מרחב”, שיתוף פעולה עם האמן הפלסטי, רמי מימון, בגלריית חזי כהן.

ב-2015 הציג במסגרת פסטיבל ישראל את הבכורה ל”מה שלום החיה?”, אירוע תגובה למלחמת עזה. המופע הוזמן לפתוח את פסטיבל קונפרונטציה בפולין (לובלין).

לאורך הקריירה המקצועית שלו, וייזר שימש ככתב תרבות במספר מגזינים וכתבי עת, עבד כתחקירן במספר בתי הפקה חשובים וכמורה לכתיבה ומשחק.
מחזותיו הוצגו על במות רבות ברחבי אירופה ובארץ הוגדר כאחד מהיוצרים המתוחכמים והמעניינים שצמחו בתיאטרון הישראלי בעשור האחרון.