featured: יוליסס על בקבוקים

Posted filed under featured.


דרמה
נושא:
אלימות
הסכסוך הישראלי ערבי
חוק ומשפט
מלחמה
פוליטיקה ושלטון
פלסטינאים
פשע

הטקסט ב:

עב אנגלית צרפתית גרמנית

המחזה מספר על מורה לספרות ערבי-ישראלי, שבונה רפסודה מבקבוקים ומפליג לעזה מתוך כוונה ללמד בה ספרות רוסית. המורה נתפש על ידי כוחות הבטחון, מושם במאסר ומקבל את הכינוי “יוליסס” מהחיילים ששבו אותו. עו”ד איזאקוב הוא הפרקליט שמתמנה כדי להגן עליו, רוב המחזה הוא דיאלוג שנערך בין שניהם, בו עוה”ד נציג הממסד מנסה לשכנעו שיוותר על שאיפתו להגיע לעזה ובתמורה ישוחרר. הסניגור איזאקוב הוא פרקליט בכיר, המתנדב בסניגוריה הציבורית, אליה הוא בורח מנוחי אשתו שמנסה לרתום אותו לרקוד בפני ילדים לבוש בשמלה באירועי צדקה שהיא מארגנת. הוא עורך-דין בכיר בתחומו ונקלע לעימות עם עורך-דין העובד במשרדו. בסיום ההצגה רואים את איזאקוב סועד עם אשתו ועם עורך-דין עמית כשמגיעה אליו הידיעה על מותו של יוליסס, שניסה שוב להגיע לעזה בעזרת דאון שבנה ונהרג.

הדמויות

נשים:1 גברים:4 סה"כ:5

שאול איזאקוב
יניב חורש
יוליסס
סיינפלד
נוחי עדן

תרגומים

אנגלית, גרמנית, צרפתית

הפקות

בכורה

2011 התיאטרון העירוני חיפה בימוי: אופירה הניג

מבקרים

בנימוקי פרס ניסים אלוני לעברון השופטים צבי גורן, נורית יערי וגד קינר כתבו על המחזה: "אחת היצירות החשובות ויוצאות הדופן שחוברו על הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המחזה, פרי עטו של אחד היוצרים המקוריים ביותר בדרמה הישראלית, מבחינת הנושאים בהם הוא עוסק והן מצד התחביר התאטרוני הבלתי שגרתי שלו, הינו דרמת אבסורד פיוטית פוליטית מתוחכמת ונועזת, הממחישה באורח נוקב את העיוות המשווע, ההומני והמוסרי, בו אנו חיים, לרוב מבלי דעת וחשבון נפש על השלכותיו של מצב זה... באמצעות הניגוד התהומי בין דמותו הדון קישוטיות של המורה... לבין העיוורון, הנתק מן המציאות והשחיתות המוסרית בה שרויות הדמויות הישראליות מצידו השני של המתרס הפוליטי... מצליח גלעד עברון במקום בו נכשלו מספר יוצרים אחרים: להציב בפנינו מראה החושפת בלי רחם את הכרסום והסיאוב העמוק בצלמנו כחברה, שהתגדרה פעם בערכיה ההומניים ובנעלותה התרבותית, עקב מצב הכיבוש המתמשך והדהומניזציה של הפלסטינים. גלעד עברון מלמד אותנו כי היום שוב אין צורך בשריפת ספרים על מנת להוביל לשריפת אנשים; די למנוע מהם גישה לספרים, על מנת להופכם לבני אדם נחשלים ומפגרים, ואותנו למי שאיבדו את צלמם האנושי."