אבסורד

הוא והיא מוצאים את עצמם בבית זר ונעול ללא מושג קלוש מה הם עושים שם. הם
מנסים, על-פי אופן סידור החפצים בבית, לשחזר את שגרת החיים של בעלי הבית,
בתקווה למצוא היכן החביאו את המפתח. המחזה בנוי כמין חדר בריחה פסיכולוגי, שבו על הזוג לספר את סיפור חייהם כדי למצוא את הרמזים למקום המצאות המפתחות ואת הדרך החוצה. כשהם מוצאים את המפתח הם מגיעים לחדר נעול נוסף ונדרשים לעשות חישוב מחדש של מי הם, מה הם הסיפורים שהם סיפרו לעצמם, והאם הם רוצים בכלל לצאת, ומה מחכה שם בחוץ?