קרום

Posted ספטמבר 26th, 2014 filed under כללי.

קרום / חנוך לוין
מחזה עם שתי לוויות ושתי חתונות


קומדיה נושא: זוגיות חברות מחלות נפש האדם שיבה הטקסט ב::עב אנגלית	שכונה ישנה בתל אביב.המרפסות, חדרי המדרגות, בית הקפה השכונתי, אולם הקולנוע, בית החולים,בית הקברות. קרום שחוזר מחו”ל וטרודה חברתו,שמתחתנת עם תכטיך, שמקנא בקרום שהוא חבר של שקיטא ושל תוגתי שמתחתן עם דופה, שרוצה את ברתולדו האיטלקי שרץ אחרי צוויצי, שאותה בעצם רוצה קרום שבסופו של דבר נשאר עם אמו שיושבת על המרפסת והודפת התקפות של השכנה פליציה, שממהרת עם בעלה דולצ”ה מבר מצווה לברית מילה,מחתונה ללויה. קומדיה מצחיקה מאוד, עצובה מאוד ואחד ממחזותיו היפים והמצוטטים ביותר של חנוך לוין, שהועלה לראשונה ב – 1975 בבימויו של המחזאי.
הדמויות	נשים:7 גברים:10+ סה"כ:17+ הדמויות קרוּם האם אמו של קרום שקיטא תוּגתי דולצ’ה פליציה אשתו תכטיך טרוּדה דוּפה צוויצי ברתולדו ד”ר שיבויגן סניטר, ספר, אחות, חתן, כלה, צלם, קברן.
תרגומים	אנגלית, פולנית, צרפתית 2001 éditions Théâtrales, France 2009 ADIT Publishing, Poland
הפקות	בכורה 1975 התיאטרון העירוני חיפה בימוי: חנוך לוין דף ההפקה עוד בישראל 2000 התיאטרון הקאמרי / בימוי: מיכאל גורביץ' 2017 התיאטרון הקאמרי / בימוי: אילן רונן הפקות בחו"ל אירופה , בולגריה , בלגיה , ספרד , פולין , צרפת , רומניה , שוויץ Krum 2000 Saint-Etienne, France 2005 Warsaw, Poland 2006 Varna, Bulgaria 2007 Geneva, Switzerland 2008 Villiers-sur-Marne , France ; Brussels, Belgium 2009 Toulouse, France 2010 Targu-Mures, Romania 2013 Barcelona, Spain
ציטוטים	לא הצלחתי בחוץ-לארץ, אמא. לא הרווחתי כסף ולא נעשיתי מאושר. לא ביליתי, לא התקדמתי, לא התחתנתי, לא התארסתי ולא הכרתי אף אחד. לא קניתי כלום, לא הבאתי כלום. במזוודה שלי יש לבנים משומשים וכלי רחצה. זהו, אמרתי לך הכל, ואני רוצה שתעזבי אותי במנוחה. תקווה אחת בכל זאת יש. קווה לתשישות. מה שירפא אותך בסופו של דבר, זו התשישות. אתה תזדקן, תיחלש, עם החולשה תבוא המנוחה. וכפי שלא ייוותר בך עוד כוח לשמחה, כך תהיה גם רפה מכדי לצעוק, למחות, להתייסר. שקט כבר יבוא עליך, ואתה תשקע בו. אתה תהיה שקט שקט, אתה תהיה שארית שקטה של חיים נמוכים, שוקעים, מסודרים. שכבה עבה של אפר תכסה את כל אהבותיך שנגמרו ושנקטעו ושחלמת שיהיו ולא היו, ושהשאירו אותך בסוף לבד. אחר-כך בשקט בשקט, ללא התרסה וללא התמרמרות, אתה תתחיל יום אחד לגסוס. לא יעניינו אותך החיים, לא אלוהים, לא התקווה, לא המשמעות של חייך. בדל קטן של כוח עוד יישאר לך כדי לנעוץ בתקווה מבט אטום, מבט אשר גם הוא ילך אט-אט ויטשטש. עד שתמות. קווה לתשישות.