הזהב של אלקה

Posted filed under כללי.


דרמה
נושא:
אהבה
ארץ ישראל
השואה
זוגיות
זיקנה
משפחה
נישול
נפש האדם

הטקסט ב:

עב אנגלית

אלקה, אם שהצילה את שני בניה מהשואה וממשיכה להלחם עבורם ולגונן עליהם גם בישראל, היא בעלת חנות אלטע-זאכן בשוק הפשפשים ביפו.

בגלל מחלתה, היא מחליטה למצוא לבנה הצעיר והחלש – פסח, אישה שקטה ונוחה שתדאג ותטפל בו, בלי אהבה מיותרת ומסוכנת.
באותו יום נקלעת לחנות מליה – אישה צעירה, לא נשואה ואם לתינוק. אישה לא שקטה ולא נוחה שמחפשת אהבה בפראות.
למרות התנגדותה, נכנעת אלקה לפסח הרוצה דווקא את מליה לאישה, מתוך אמונה שתצליח לאלף אותה ולהוציא ממנה את חלומות האהבה.
הכל משתבש כשחוזר אורקה – בנה הבכור של אלקה מניו יורק לשם ברח מאמו ומאשתו הלא אהובה – לילי. אורקה מתאהב באשת אחיו, בליל החתונה ומשבש את ה”אידיליה”.
האהבה האסורה מטלטלת את המשפחה וכל סדקיה הנסתרים נחשפים ונשברים.

הדמויות

נשים:3 גברים:3 סה"כ:6

אלקה ואלד – סוחרת של רהיטים ישנים, זהב וכו’

אורקה – בנה הבכור

פסח – בנה הצעיר

לילי – אשתו של אורקה

מליה – אם צעירה, חד-הורית

קונה

אקורדיוניסטים – אופציה בלבד, להתחיל להכניס ברגע המתאים אקורדיוניסטים להצגה, ועוד אחד, ועוד אחד, עד שיהפכו בסוף ההצגה לקבוצה גדולה

תרגומים

אנגלית, הודית, רוסית

הפקות

בכורה

1989 בימוי: אופירה הניג
דף ההפקה

תיאטראות נוספים

התיאטרון הלאומי הבימה


הפקות בחו"ל

רוסיה

 בשנת 1999 הועלה המחזה בתיאטרון "ריאלי" במוסקבה בהפקה מסחרית אשר הוצגה במשך שנים רבות בבימויו של רומן קוזק, ובהשתתפותם של טטיאנה וסילייבה, ולרי גרקלין, דינה קורזון ואלכסנדר פקליסטוב. בשנת 2002 הוצג המחזה בתיאטרון "שאוריה", ניו דלהי בשפה ההינדית. החל משנת 2003 מוצג המחזה ברציפות ב"תיאטרון לצופה הצעיר" בפרם, רוסיה, בשפה הרוסית.

מבקרים

  •  "אופירה הניג הצליחה לעצב את הסצינות הקצרות והמקוטעות כמין תנועות לקראת מגע שלא יכול להתממש. היא מצאה את שביל הזהב בין הריאליזם לסמליות. חולשתה היחסית של דמות אחת איננה פוגמת ברושם הכללי של מלאכת תיאטרון נאמנה ומשכנעת."

    מיכאל הנדלזלץ. "הארץ". 19.12.1989

    "זהו מחזה התובע תיזמור מעודן. מפני שזהו מחזה על יחסים שבריריים. ויחסים שבריריים קשה לשחק. מפני שאלה יחסים טעונים, שתיקות ושאר קשיי הידברות. זהו בעצם סגנונו של בר-יוסף, אפשר לומר הניב הדרמטי הפרטי שלו. על כן נראה לי, שיש לשבח את הבמאית הצעירה אופירה הניג, ששקדה בראש ובראשונה על טיפוחה של תחושת הצוות בהצגה הזאת.

    ואמנם, הצגת 'זהב' בבימויה, מתוזמרת כהלכה ומערכת היחסים בין השחקנים היא מסכת תיאטרונית רגישה להפליא. זה זמן רב שלא ראיתי על בימותינו משחק, שבו השחקנים נותנים את עצמם, מביאים מעצמם, עד כדי כך שהמורכבת ביחסים נעשית אמינה - גם במקומות שאינם כך במחזה.                                  

    אליקים ירון, מעריב, 19.12.1989



ציטוטים

 

Posted by & filed under כללי.