נאחזת באוויר

Posted filed under כללי.


דרמה
ילדים
נושא:
ארץ ישראל
מאבק
מהפכנות
נעורים
קפיטליזם

הטקסט ב:

עב

מבוסס על סיפור אמיתי. סיפורה המדהים של עדי לוסטיג, נערת הטבע שהצילה את חוף פלמחים מהריסתו והפיכתו לפארק נופש בבעלות פרטית.

יום אחד הגיעה עדי לחוף הים האהוב עליה והופתעה לראות שם גדרות וטרקטורים שהורסים את החוף. עדי ביקשה מהיזמים לראות אישורי בנייה אך אלו לעגו בפניה ובקשו ממנה להסתלק. בעקבות כך, הקימה עדי אוהל מחאה וסחפה אחריה גל של תומכים נלהבים. חמישה חודשים ישנה בחוף הים ולא עזבה את המאהל עד שהגיע צו משפטי האוסר על הקבלנים להמשיך בהריסת החוף. בשנת 2016, שמונה שנים לאחר תחילת המאבק הכריזה המדינה על חוף פלמחים כגן לאומי.

על המאבק שהובילה, זכתה עדי בפרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית. נשיא המדינה דאז שמעון פרס ז”ל הביע את הערכתו על פעילותה ואמר “עדי לקחה יוזמה לנהל את המערכת על אחד החופים המרהיבים בישראל מול תכניות בנייה של חמדני נדל”ן”.

‘נאחזת באוויר’ הוא מחזה על היכולת של אדם אחד ליצור שינוי אמיתי למען הכלל. מחזה על אמונה עצמית, לקיחת אחריות, להט הנעורים והרצון האמיתי לחיים פשוטים וטובים יותר לכולם.

דבר המחזאי:

בשיחת הטלפון הראשונה שלי עם עדי ביקשתי שניפגש לראיון אישי במקום שבו היא מרגישה הכי בנוח. עדי חשבה לרגע ואמרה – אם ככה, אז בוא נפגש בבית האמיתי שלי, בוא נפגש בים. בפגישתנו ניסיתי להבין איך הצליחה נערה בת 17 לסחוף אחריה כל כך הרבה תומכים נלהבים ולנצח בעלי הון מהחזקים במשק הישראלי. עדי סיפרה לי את סיפור המאבק בלהט רב ואז הבנתי – זה לא רק הקסם והחיוך הכובש של נערת הטבע, זה הרבה מעבר לזה – נחישות, אמונה ורצון אמיתי להציל את הטבע. הראיון עם עדי היה עבורי מעורר השראה ונתן לי כוחות מחודשים להאמין שיש עוד אנשים טובים בעולם הזה.

הדמויות

נשים:3 גברים:2 סה"כ:5

דמויות:

עדי – ילדת טבע, בת מושב, אבא שלה עזב את הבית בלי לומר מילה ומאז היא חיה לבד עם אמא שלה במושב. לעדי קשר עמוק לים וחוף פלמחים בפרט. החוף מסמל עבורה את הזיכרונות עם אבא והילדות, זה המקום אליו היא הולכת כשקשה לה, זה הבית שלה והיא תלחם עליו בכל כוחה.

הקבלן – איש עסקים חד וממולח. גדל בשכונת עוני והצליח לבסס עצמו כיזם נדל”ן עשיר ובעל השפעה רבה. קנה את הזכות לבנות מלון על החוף ‘בעסקת קומבינות’ ויעשה כל מה שנדרש כדי להגשים את החזון שלו. גם אם זה אומר, לסכסך, לאיים ולנקוט באלימות.

יוכי – אימא של עדי. בעלה עזב את הבית, מאז היא מפרנסת יחידה ועובדת קשה בשתי עבודות.

אלמוג – נער בן גילה של עדי. נער שכונות שדג דגים בחוף לפרנסת משפחתו. אבא שלו נפטר כשהיה ילד, אמא שלו חולה והוא ‘הגבר’ בבית. אוהב להמציא משפטים על הים ולפזר פניני חוכמה.

סיון – חברתה הטובה של עדי. גדלה עם עדי במושב, תלמידה טובה וחרוצה. היא אסתניסטית והשהייה בחוף קשה לה, בלי האיפור, הפן והמקלחת… היא  לוקחת דברים ברצינות, נלחצת בקלות, אחראית מאוד ומרגישה צורך לגונן על חברתה עדי שלדעתה לא יודעת איך לשמור על עצמה.

הפקות

בכורה

2019 תיאטרון לילדים ונוער באר שבע בימוי: תום שוורצברג
דף ההפקה

ציטוטים

יוכי:    את שקרת לי עדי:     כי את לא סומכת עליי, לא משנה מה אני רוצה לעשות את תמיד אומרת לי קודם כל - לא. יוכי:    כי אני דואגת לך שלא תעשי שטויות עדי:     אני לא ילדה קטנה ואלה לא שטויות! אף אחד לא עושה כלום ואני חייבת לעצור את זה. יוכי:    ואיך תעשי את זה בדיוק? את באמת חושבת שיש לך סיכוי מול הטייקונים האלה? עדי:     כן. יוכי:    דידוש, את נאחזת באוויר. עדי:     כנראה שאני כמו אבא יוכי:    מה? עדי:     זה מה שאמרת לאבא ביום שהוא הלך. את חושבת שלא שמעתי את הריב שלכם? יוכי:    אני לא מדברת אתך על זה עכשיו עדי:     ברור... תוותרי... כמו שוויתרת עליו. יוכי:    עדי, אין לך מושג על מה את מדברת, את לא יודעת כלום אז אני מבקשת מספיק. עדי:     אז תספרי לי. מה, לא מגיע לי לדעת? למה הוא עזב אותנו? (רגע. יוכי לא עונה) כרגיל. (עדי הולכת לחדר שלה ומתחילה לארגן תיק עם בגדים) יוכי:    מה את עושה? עדי:     אני נלחמת על מה שחשוב לי. יוכי:    את הולכת לסיון? עדי:     אני הולכת לחוף.

Posted by & filed under כללי.