נאחזת באוויר

Posted filed under כללי.


דרמה
ילדים
כתיבה צעירה
מחזה דוקומנטרי
נושא:
אהבה
אלימות
ארץ ישראל
הישרדות
חברות
חוק ומשפט
יחסי הורים וילדים
כלכלה
כפייה ומרד
מאבק
מהפכנות
משבר
משפחה
נעורים
עוול משפטי
פוליטיקה ושלטון
קפיטליזם
שחיתות

הטקסט ב:

עב

יום אחד מגיעה עדי (בת 17) לחוף הים האהוב עליה להשגיח על בקיעת צבי הים כפי שהייתה עושה בילדותה עם אבא שלה עד היום שנעלם ועזב את הבית. עדי מופתעת לגלות שהחלה בנייה בחוף וקבלן פרטי עתיד להשתלט עליו ולהפוך אותו לפארק נופש בבעלות פרטית. היא יוצאת למאבק להצלת החוף, מחליטה לפתוח אוהל מחאה ולהישאר לישון שם עד שהטרקטורים יסתלקו.
חמושה בראסטות וסיסמאות אהבה לטבע מצליחה עדי לסחוף אחריה גל תומכים נלהב אבל הקבלן שעומד מולה יעשה הכול כדי להגשים את חלומו הקפיטליסטי.

המחזה נכתב בהשראת סיפורה האמיתי של עדי לוסטיג, נערת הטבע שהצילה את חוף פלמחים מהריסתו והפיכתו לפארק נופש בבעלות פרטית. חמישה חודשים ישנה בחוף הים ולא עזבה את המאהל עד שהגיע צו משפטי האוסר על הקבלנים להמשיך בהריסת החוף. בשנת 2016, שמונה שנים לאחר תחילת המאבק הכריזה המדינה על חוף פלמחים כגן לאומי.

על המאבק שהובילה, זכתה עדי בפרס השר להגנת הסביבה למצוינות סביבתית. נשיא המדינה דאז שמעון פרס ז”ל הביע את הערכתו על פעילותה ואמר “עדי לקחה יוזמה לנהל את המערכת על אחד החופים המרהיבים בישראל מול תכניות בנייה של חמדני נדל”ן”.

‘נאחזת באוויר’ הוא מחזה על היכולת של אדם אחד ליצור שינוי אמיתי למען הכלל. מחזה על אמונה עצמית, לקיחת אחריות, להט הנעורים והרצון האמיתי לחיים פשוטים וטובים יותר לכולם.

הדמויות

נשים:3 גברים:2 סה"כ:5

דמויות:

עדי – ילדת טבע, בת מושב, אבא שלה עזב את הבית בלי לומר מילה ומאז היא חיה לבד עם אמא שלה במושב. לעדי קשר עמוק לים וחוף פלמחים בפרט. החוף מסמל עבורה את הזיכרונות עם אבא והילדות, זה המקום אליו היא הולכת כשקשה לה, זה הבית שלה והיא תלחם עליו בכל כוחה.

הקבלן – איש עסקים חד וממולח. גדל בשכונת עוני והצליח לבסס עצמו כיזם נדל”ן עשיר ובעל השפעה רבה. קנה את הזכות לבנות מלון על החוף ‘בעסקת קומבינות’ ויעשה כל מה שנדרש כדי להגשים את החזון שלו. גם אם זה אומר, לסכסך, לאיים ולנקוט באלימות.

יוכי – אימא של עדי. בעלה עזב את הבית, מאז היא מפרנסת יחידה ועובדת קשה בשתי עבודות.

אלמוג – נער בן גילה של עדי. נער שכונות שדג דגים בחוף לפרנסת משפחתו. אבא שלו נפטר כשהיה ילד, אמא שלו חולה והוא ‘הגבר’ בבית. אוהב להמציא משפטים על הים ולפזר פניני חוכמה.

סיון – חברתה הטובה של עדי. גדלה עם עדי במושב, תלמידה טובה וחרוצה. היא אסתניסטית והשהייה בחוף קשה לה, בלי האיפור, הפן והמקלחת… היא  לוקחת דברים ברצינות, נלחצת בקלות, אחראית מאוד ומרגישה צורך לגונן על חברתה עדי שלדעתה לא יודעת איך לשמור על עצמה.

הפקות

בכורה

2019 תיאטרון באר-שבע תיאטרון לילדים ונוער באר שבע בימוי: תום שוורצברג
דף ההפקה

תיאטרונים

תיאטרון באר-שבע

ציטוטים

יוכי:    את שקרת לי

עדי:     כי את לא סומכת עליי, לא משנה מה אני רוצה לעשות את תמיד אומרת לי קודם כל - לא.

יוכי:    כי אני דואגת לך שלא תעשי שטויות

עדי:     אני לא ילדה קטנה ואלה לא שטויות! אף אחד לא עושה כלום ואני חייבת לעצור את זה.

יוכי:    ואיך תעשי את זה בדיוק? את באמת חושבת שיש לך סיכוי מול הטייקונים האלה?

עדי:     כן.

יוכי:    דידוש, את נאחזת באוויר.

עדי:     כנראה שאני כמו אבא

יוכי:    מה?

עדי:     זה מה שאמרת לאבא ביום שהוא הלך. את חושבת שלא שמעתי את הריב שלכם?

יוכי:    אני לא מדברת אתך על זה עכשיו

עדי:     ברור... תוותרי... כמו שוויתרת עליו.

יוכי:    עדי, אין לך מושג על מה את מדברת, את לא יודעת כלום אז אני מבקשת מספיק.

עדי:     אז תספרי לי. מה, לא מגיע לי לדעת? למה הוא עזב אותנו? (רגע. יוכי לא עונה) כרגיל.

(עדי הולכת לחדר שלה ומתחילה לארגן תיק עם בגדים)

יוכי:    מה את עושה?

עדי:     אני נלחמת על מה שחשוב לי.

יוכי:    את הולכת לסיון?

עדי:     אני הולכת לחוף.

Posted by & filed under כללי.