דרמה
נושא:
הסכסוך הישראלי ערבי
טרור
יחסי הורים וילדים
מוות
מלחמה
פלסטינאים

הטקסט ב:

עב

אנגלית

המחזה מספר במקביל את סיפוריהן של ארבע דמויות אמיתיות: רמי אלחנן, ישראלי תושב ירושלים, ובתו סמדר; בסאם ערמין, פלסטיני תושב ענאתא, ובתו עביר. לאחר מות בנותיהם – האחת בידי מחבל מתאבד פלסטיני והשנייה בידי חייל ישראלי – הפכו רמי ובסאם ליושבי ראש שותפים של פורום  המשפחות השכולות הישראלי-פלסטיני. המחזה מתאר את הדרך המורכבת שהובילה את רמי ובסאם להיות ידידים ושותפים בדיאלוג ישראלי-פלסטיני. רמי היה מעצב גרפי א-פוליטי שגידל בשלווה ארבעה ילדים, עד אשר חייו טולטלו בעקבות מותה של בתו, סמדר, בירושלים בשנת 1997. הוא ביקש תחילה לנקום את מותה, אך אחרי שהכיר את אנשי פורום המשפחות השכולות שינה בהדרגה את דעתו, הצטרף לארגון, והפך לבסוף ליושב ראש שותף. בסאם השליך רימון על ג’יפ צבאי בשנת 1985, בהיותו בן שבע-עשרה, נתפס ונידון לשבע שנות מאסר. במהלך שהותו בכלא הוא למד על השואה, ובהדרגה השתכנע כי יש להלחם בכיבוש אך ורק באופן בלתי אלים. לאחר שחרורו הוא התחתן, ונולדו לו ששה ילדים. כתוצאה מהשינוי בעמדתו הוא היה אחד ממקימי ארגון לוחמים לשלום. לאחר שבתו עביר נהרגה ב – 2007 מפגיעה של כדור גומי הוא הצטרף לפורום המשפחות השכולות. המחזה מלווה את הדמויות הראשיות בהתלבטויותיהן ובמגען עם בני משפחותיהן, ועם שורה של דמויות ישראליות ופלסטיניות: חיילים, שוטרים, רופאים, סוהר ושופטת. כך נוצר פסיפס של קולות אשר מתאר, דרך סיפוריהם של רמי ובסאם, גם את מערכת היחסים שנוצרה בין הישראלים והפלסטינים בעקבות הכיבוש של 1967. זהו מחזה על היכולת להשתנות ועל האפשרות לבחור, במקום בנקמה, בדרך של דיאלוג ופיוס.