המשוגעת. אפילוג /
עדו סתר
פנטזיה קומית עם סוף רע
|
דרמה
מחזה פיוטי
פנטזיה
נושא: 
הטקסט ב::עב 
|
ערב בכורה בתיאטרון. הלהקה עומדת להציג את המחזה ‘המשוגעת משאיו‘- מחזה צרפתי מאת ז׳אן ז׳ירודו, מאמצע המאה ה- 20, שעניינו המאבק הנצחי בין חופש הביטוי של האינדיבידואל לבין צרכי השליטה של מיעוט פריווילגי ודכאני. הלהקה עבדה על ההצגה במשך חודשים רבים. קבוצת רכישה, בהובלתו של מנכ”ל התיאטרון ובניצוחו של איש עסקים אפלולי, שכנעה את ראש העיר ומספר פקידים מושחתים להוציא צו הריסה מיידי לתיאטרון, ולהקים תחתיו על הקרקע שני מגדלי ענק מפוארים שבבסיסם מרכז קניות יוקרתי. כשהבשורה המרה נוחתת על ראש השחקנים ההמומים, הקהל כבר ממתין בלובי של התיאטרון לכניסתו לאולם. או אז מחליטים השחקנים, בהנהגת הבמאית והשחקנית הראשית, ליידי ג׳ודית דה תומאסו ״המשוגעת״, לצאת למאבק להצלת התיאטרון ולעשות זאת את בדרך היחידה שהם יודעים – הצגה! ׳המשוגעת-אפילוג׳ איננה הצגה ריאליסטית, אין בה טובים ורעים; היא אינה אלא מראה קומית-גרוטסקית, אשר מציגה את הפגיעה הנגרמת למארג ההרמוני של החברה האנושית בעקבות הנהייה אחרי חומרנות, אינטרסים כלכליים וחמדנות. |
הדמויות |
נשים:3 גברים:4 סה"כ:7
ג׳ודית – כבת 60+ השחקנית הותיקה בתיאטרון אשר מתווה את דרכו האמנותית. מקדישה את חייה לאמנות התיאטרון. שרון – כבת 35. חסידה של ג׳ודית שעומדת להתפכח. משחקת כחמש שנים בתיאטרון. שבי (שבתאי) – כבן 35. בוגר הסדנאות של ג׳ודית וחסיד עיוור שלה. משחק כשנה בתיאטרון. סנדרה – כבת 60. שחקנית המשמשת גם כעוזרת הבמאית של ג׳ודית. הומי – בן בלי גיל. חסר בית גר בתיאטרון, ומשמש גם כאיש טכני. עמוס – כבן 50. מנכ״ל התיאטרון הכל יכול. דין – כבן 50. איש עסקים מפוקפק. |
הפקות |
בכורה2022 תיאטרון נוצר בימוי: ערן בוהםדף ההפקה
|
ציטוטים |
ג׳ודית: די, סנדרה. חשבתי שהתרגלת אליי. סנדרה: (עדיין בוכה) לכן אני בוכה. כי אני כבר מתחילה להתגעגע. אף אחד לא אומר לי את האמת, כמוך. כולם תמיד אומרים ״את בסדר, סנדרה״ או ״עוד קצת מאמץ, סנדרה״, כשבעצם צריכים לתפוס אותי ולצרוח לי חזק בתוך הפרצוף – תפסיקי להיות כזאת חסרת משקל, סנדרה, תמצאי כבר את העמידה הנכונה, סנדרה, את הסֵנטֶר שלך, סנדרה, את כבר לא ילדה, סנדרה. רק את יודעת לעשות את זה, ג׳ודית. רק את. ואני לא מרשה לך לנטוש אותי ככה. (עולה על כיסא ונעמדת לצידה של ג'ודית) את תמיד אומרת שהדבר הכי קשה בתיאטרון זה לסיים את העבודה, נכון? להפוך הצגה מכמעט מוכנה למוכנה לגמרי. אז גם איתי. את צריכה לסיים את העבודה. אחרי שתסיימי את העבודה תוכלי לתלות את עצמך איפה שתרצי. |
