קרום

Posted filed under .


קומדיה
נושא:
זוגיות
חברות
מחלות
נפש האדם
שיבה

הטקסט ב:: עב en

 שכונה ישנה בתל אביב.המרפסות, חדרי המדרגות, בית הקפה השכונתי, אולם הקולנוע, בית החולים,בית הקברות. קרום שחוזר מחו”ל וטרודה חברתו,שמתחתנת עם תכטיך,

שמקנא בקרום שהוא חבר של שקיטא ושל תוגתי שמתחתן עם דופה, שרוצה את ברתולדו האיטלקי שרץ אחרי צוויצי, שאותה בעצם רוצה קרום שבסופו של דבר נשאר עם אמו שיושבת על המרפסת והודפת התקפות של השכנה פליציה, שממהרת עם בעלה דולצ”ה מבר מצווה לברית מילה,מחתונה ללויה.
קומדיה מצחיקה מאוד, עצובה מאוד ואחד ממחזותיו היפים והמצוטטים ביותר של חנוך לוין, שהועלה לראשונה ב – 1975 בבימויו של המחזאי.

הדמויות

נשים: 7 גברים: 10+ סה"כ: 19

הדמויות
קרוּם
האם אמו של קרום
שקיטא
תוּגתי
דולצ’ה
פליציה אשתו
תכטיך
טרוּדה
דוּפה
צוויצי
ברתולדו
ד”ר שיבויגן

סניטר, ספר, אחות, חתן, כלה, צלם, קברן. 

תרגומים

אנגלית, פולנית, צרפתית

 2001
éditions Théâtrales, France

2009
ADIT Publishing, Poland

הפקות

בכורה

1975 התיאטרון העירוני חיפה בימוי: חנוך לוין דף ההפקה


עוד בישראל

2000
התיאטרון הקאמרי / בימוי: מיכאל גורביץ’

2017
 התיאטרון הקאמרי / בימוי: אילן רונן


הפקות בחו"ל

אירופה, בולגריה, בלגיה, ספרד, פולין, צרפת, רומניה, שוויץ

 Krum

2000 Saint-Etienne, France
2005 Warsaw, Poland
2006 Varna, Bulgaria
2007 Geneva, Switzerland
2008 Villiers-sur-Marne , France ; Brussels, Belgium
2009 Toulouse, France
2010 Targu-Mures, Romania
2013 Barcelona, Spain

ציטוטים

 לא הצלחתי בחוץ-לארץ, אמא. לא הרווחתי כסף ולא נעשיתי מאושר. לא ביליתי, לא התקדמתי, לא התחתנתי, לא התארסתי ולא הכרתי אף אחד. לא קניתי כלום, לא הבאתי כלום. במזוודה שלי יש לבנים משומשים וכלי רחצה. זהו, אמרתי לך הכל, ואני רוצה שתעזבי אותי במנוחה.

תקווה אחת בכל זאת יש. קווה לתשישות. מה שירפא אותך בסופו של דבר, זו התשישות. אתה תזדקן, תיחלש, עם החולשה תבוא המנוחה. וכפי שלא ייוותר בך עוד כוח לשמחה, כך תהיה גם רפה מכדי לצעוק, למחות, להתייסר. שקט כבר יבוא עליך, ואתה תשקע בו. אתה תהיה שקט שקט, אתה תהיה שארית שקטה של חיים נמוכים, שוקעים, מסודרים. שכבה עבה של אפר תכסה את כל אהבותיך שנגמרו ושנקטעו ושחלמת שיהיו ולא היו, ושהשאירו אותך בסוף לבד. אחר-כך בשקט בשקט, ללא התרסה וללא התמרמרות, אתה תתחיל יום אחד לגסוס. לא יעניינו אותך החיים, לא אלוהים, לא התקווה, לא המשמעות של חייך. בדל קטן של כוח עוד יישאר לך כדי לנעוץ בתקווה מבט אטום, מבט אשר גם הוא ילך אט-אט ויטשטש. עד שתמות. קווה לתשישות.

krum1

Posted by & filed under .