היידי בת זונה

Posted filed under .


א-ז'אנר
אבסורד
מחזה פיוטי
מיצג
פנטזיה
קומדיה שחורה
תיאטרון נסיוני
נושא:
אגדה
אהבה
זוגיות
זיקנה
פמיניזם

 היידי בת זונה-מחזה ויזואלי שמתאר את הפער בין האגדה למציאות,בין החלומות
להחמצה.

במרכז המחזה סיפור אהבה שמנסה להתנהג כמו סיפור אהבה מהאגדות.

הגיבורים הם אישה מהעידן הפוסט פמיניסטי שעדיין מאמינה בהפי אנד ומתנהלת
בחייה כמו דמות מתוך אגדה,

וגבר מבולבל שמנסה להיות עבורה הנסיך המושלם והאידיאלי,זה שמציל אותה,הורג
עבורה ג’וקים,מספר בדיחות משעשעות,

‘הנדי מן’ שיודע לתקן מכשירי חשמל מקולקלים ומשורר מילות אהבה רומנטיים כמו
בסרטים.

במהלך המחזה נחשף חוסר התקשורת בין הגבר לאישה בעידן המודרני

כשכל דמות מנסה לגלם תפקיד עבור השנייה,כל דמות מקווה שהדמות השנייה תציל
אותה מהמציאות וההחמצה.

“היידי בת זונה” צורחת על כל אותן פנטזיות שהבטיחו לנו אושר ועושר, אבירים על סוסים לבנים, אהבות ממבט ראשון והפי-אנד. קורבנותיה של היידי מקוננים על הזמן שעובר והופכים לשאריות של אותן פנטזיות. 

הדמויות

נשים: 7 גברים: 1 סה"כ: 8

 דמות-בת בין 25 ל 30 דמות נימפומנית של מחמאות אהבה תהילה

שמפחדת מהחיים ומהמוות,מסרבת להשלים עם הגזירה

היא עדיין צעירה אבל בחוויה שלה היא מזדקנת וחיה את האובדן עוד לפני שזה
קורה

יש לה מודעות עצמית ואירוניה אך היא כמו נשלטת ע”י ההתמכרות הקיצונית
שלה לאגדה ולאשליה

מה שמוביל אותה למלחמה פנימית בלתי פוסקת ולמבוכה גדולה



הפקות

בכורה

1995 פסטיבל עכו בית ציוני אמריקה בימוי: איילת רון

ביקורות

נדמה שהישועה באה מכיוון בלתי צפוי”…..הרבה הומור צעיר רענן 

הרבה ציניות”..

“שימוש מצויין בקלישאות לשוניות וטכניקה בימתית של קליפים….,

….כל אלה משווים להצגה רעננות רבה והומור”

אלייקים ירון


..”עיקר ההצגה בהמצאות בימוי מקוריות של איילת רון…

אחרי הצגה מקורית מבדרת ושופעת המצאות בימוי קשה היה למצוא טעם בהצגות אחרות…

…איילת רון שסגנונה נראה לי כשלוב מרתק במיוחד של ההומור האבסורדי של אלדד זיו

עם הנעבכיות הסאדו-מזוכיסטית של חנוך לוין….

….גם אם היתה הצגה שגילתה כשרון אחד ודאי-דיינו.ואמנם היתה הצגה כזו”היידי בת זונה”

שגילתה מחזאית ובמאית צעירה ויצירתית במיוחד-איילת רון….”

חיים נגיד


..”.ומתחת לאף נולדים זרמים חדשים בתאטרון בארץ שאפשר לזהות אותם כאסכולה

“היידי בת זונה של איילת רון-תאטרון העושה שימוש באלמנטים ויזואלים המתפקדים כיצורים פעילים על הבמה….” 

שרית פוקס

ציטוטים

1.”אני לא יכולה לדמיין את החיים שלי בלי רמי”
איך אפשר לקום בבוקר בלי המבט התכול הזה בעיניים שלו
איך אפשר להתחיל את היום בלי לתת לעמי שלי נשיקת בוקר טוב
כשהוא ישן הוא כמו תינוק גדול,רגוע שלו נותן לי המון כוח ועושה אותי בן אדם שלם
כל החיים חיכיתי לבחור בדיוק כמו רפי
כבר בפעם הראשונה ידעתי שזה זה
הסתכלתי עליו וידעתי שבחור כמו בועז אני לא אמצא
ודני נתן בי את עיני הפחם השחורות שלו וידע גם שאני האחת
ואני פשוט יודעת שאם אורי יעזוב אותי אני אתפורר
כי מה זה החיים בלי גדי,
הרי החיים בלי רוני זה כמו החיים בלי אבי…הא…ר..מי ,רמי

2.הדמות-(נכנסת עם משקפי שמש ,קצת נבוכה-פונה למישהו בקהל  ומבקשת)

“סליחה, אכפת לך בבקשה להגיד לי שהחיים בלעדי נראים לך חסרי
משמעות?” (טון מלכותי מבוייש)

(לאחר שהיא מקבלת את המחמאה בעברית,היא פונה אליו שוב) ‘סליחה, אכפת לך
להגיד לי את זה שוב במבטא צרפתי?’

(היא מודה לו)- ‘מרסי’, (ואומרת לקהל)-

 “חשוב מאוד לדעת צרפתית בשביל
להגיע למקומות הנכונים”.

(מורידה את המשקפיים וכך כשהיא עם הפנים לקהל היא מתחילה את הטקסט הבא,
וממשיכה-)

“אני נולדתי בפריס, ליד שער הניצחון ביום שמש תכול וצרפתי. אמא שלי
שכבה על מיטה, מחייכת, מפזמת לה שיר לכת צרפתי ישן נושן על במה ענקית, בערך בגודל
של היכל התרבות, מול 3000 סטאז’רים צרפתיים לרפואה יפיפיים, והם כולם חיכו לי
שאצא. עוף לא צייץ, שור לא געה, השמש עמדה דום.

אימא שלי לחצה ולחצה וכולם חיכו וחיכו, ואז החלטתי לי, למה לא? למה לא לצאת
לעולם העגול שכל כך כל כך חיכה לי?

קודם יצא הראש הבריא שלי עם צוואר הברבור שלי,

 הכתפיים העדינות שלי והזרועות
המתפרסות שלי עם האצבעות הקטנטנות שלי,

 (מתחילה להאיץ) אחר כך יצא הטורסו
היווני שלי, והאגן הים תיכוני שלי, רגלי האיילה שלי, העקבים המתופפים שלי..

ואחר כך(פאוזה)

… אחר כך… אחר כך באו מחיאות כפיים. כל 3000 הסטאז’רים הצרפתיים לרפואה
עמדו ומחאו לי כפיים.(פאוזה קצרה-כאילו נזכרת)

כל בית החולים עמד ומחא לי כפיים”, (קולה מתגבר), “צרפת כולה
עמדה (צועקת ,עומדת) ומחאה לי כפיים”.

(נשארת בקיפאון,למשוך עוד קצת את רגע התהילה שנגמרה,ואז מנסה לחזור
למציאות,נרגעת, מסדירה את נשימתה, מחייכת במבוכה,מצד אחד היא חייבת,מכורה  לתשואות מצד שני יודעת שזה חסר תוחלת ואז מרימה
עיניים לקהל ושואלת בהיסוס ),

“אכפת לכם בבקשה למחוא לי כפיים?”

(מחיאות כפיים מהקהל).

“מרסי, מרסי” (קולה מרוגש ,עינייה עצומות-ידיה מנשקות את השפתיים
ונשלחות לקהל)

 

 3.אז מה,מה אתה אומר עלי,איך אני נראית לך,?היית הולך לעשות איתי סיבוב לזכר
הזכרונות?

(פאוזה קצרה וישר נכנסת לריכוך חווית הדחייה)

אני מקווה שלא תעשה עניין מזה שאני נראית ככה

נכון… ,יש לי קצת קמטים מסביב לעיניים,(הכחשת האמת,היא צעירה אך חווה את
עצמה מבוגרת)

אבל זה בסך הכל השרירים שלא מחזיקים,

נכון יש לי קצת חריצים סביב השפתיים,

(מדגימה עם הידיים על הפנים ,ממשיכה לדבר מהר,מצד אחד שלא יגלה מצד שני
אובססיבית וחרדתית למראה שלה)

והשפתיים האלה הולכות ונעשות דקות ובקושי מזכירות הצורה שלהן מפעם,

אבל תראה את השיער שלי,(אפשרות להשתמש בפיאה שפתאום נשמטת מהמגע שלה ומתגלה
השיער שהסתירה)

…השיער שלי החליד והתייבש ונשר למטה,(מכאן יש שינוי,היא נכנעת ,החרדות
יוצאות בלי מעצור,היא לא יכולה יותר ליפות את המצב)

בעצם הכל נושר למטה,הגבות שלי צנחו על העפעפיים והעפעפיים המשיכו ליפול על
העיניים  הנפולות שלי.

(נימה של הרצאה מדעית שעליה היא קראה),

 ככה זה כשהגבה צונחת מתחת לעצם
הגבה ויוצרת הצטברות שומן בעפעף העליון,השריר והרקמה בעפעף התחתון הולכים ורפים.

(פאוזה ממשיכה בנימת חקירה ומגע בפניה כדי להדגים)

גם הלחיים שלי צנחו למטה ויצרו כאן (נוגעת בסנטר)

הצטברות שומן בסנטר שהקהה את הזווית החדה של הלסת שלי.

(שוב נימת הרצאה מלומדה)

ככה זה,כשיש ירידה בריפוד השומני וכל הנוזלים שמחזיקים לי את העור מבפנים
בורחים ממנו,

וכל הסיבים שמחזיקים אותו נשברים אחד אחד,

העור שלי כאילו נפרד מהפנים ותאמין לי שהפרידה הזאת קשה.

(נימה של השלמה עם אובדן השליטה)

הצוואר שלי נשבר לחתיכות בשר כבדות וישנות,הבטן  שלי מתפרקת,השדיים שלי נופלים,

העצמות שלי מתרוקנות והלב כבר לא דופק כמו פעם.

(תקווה מתעוררת)

הכי מצחיק זה ,שפעם חשבתי שאני אקום בבוקר,אסתכל במראה שלי וזה יעלם,

וקמתי בבוקר,הסתכלתי במראה וזה….נעלם,אבל…זה חזר עוד פעם…ו…שוב
נעלם,ושוב חזר,

ונשאר והולך ונעשה יותר ויותר גרוע.

המזל שלי שאני לא רואה כל כך טוב.

(חוזרת לשדל את הגבר עם נימה של השלמה משולבת בגעגוע)

אז אולי אני לא יכולה לעמוד שעה שלמה בגשם ולהתנשק ברחובות פריז שיכורה
מאהבה,

אבל אני עדיין יודעת לרקוד טנגו,הטנגו האחרון בפריז…..

אני נולדתי בפריז ליד שער הניצחון

 

 

היידי-ופלות

Posted by & filed under .