אורן חוזר לבית הוריו לאחר שעזב וביקש מפלט לעצמו. הוא מבקש לעזור לאחותו הצעירה, הדס, לאחר ששמע שהיא איננה כשורה. עם חזרתו השדים הישנים מתעוררים, והמשפחה איננה מקבלת את רצונו לעזוב יחד עם הדס.
יגאל, בעלה של איבון, משתחרר מן הכלא במפתיע, ומגיע לביתו. שם הוא מבין כי בזמן שישב בכלא, אשתו מצאה לה אהבה חדשה.
בישוב קטן מתכוננת חבורת נערים ונערות לטקס יום הזיכרון. אחת הנערות פוגשת את חנן, המוזר של הכפר, והשניים מתאהבים. הקשר בין הנערה לגבר המבוגר מאיים על חבריה של הנערה.
לאחר שקיבל סטירה מצלצלת מענבל, אישה שהוא אינו מכיר במסיבה, רון מחליט לא להשאר פראייר ולהחזיר לה סטירה. ההשלכות של המעשה חושפות עבר נשכח בין השניים המוביל אותם לדרך חדשה ובלתי צפויה.
רגע לאחר שסיימו לצעוד את מצעד החיים. שתי אחיות רבות את הריב הלא הנכון במרכז של מחנה השמדה. קומדיה ארסית, מושחזת ושנונה.
כאשר ״כוח אושר״ יוצא למשימה סודית להחזרתו של א׳, סוכן האושר האגדי שעקבותיו אבדו בשבדיה הקרה, צריך רון, החייל המלנכולי, לגלות האם הוא מסוגל להמשיך לחיות בעולם בו כל הזמן ״מוכרחים להיות שמח״.
רגע לפני מותו, משוחרר הפרח הישן של הדוכסית מתפקידו. הפרח החדש, אשר מגיע להחליף אותו, מבין אט אט מהן דרישותיה האמיתיות של הדוכסית ולמה היא מתכוונת כשהיא אומרת שהיא תכניס אותו לנצח. עלה במסגרת פרוייקט ״המחזאים״. צילום: דניאל בוצר
קשיש אלמן חולם שאשתו המתה בוגדת בו בחלומות עם חברו הטוב. הוא מתעמת עם חברו במציאות ונלחם על ליבה של אשתו בחלומות.
“כל חודש נפגשת בברלין קבוצת אנשים הסובלים מדמנציה קשה. בכמה שעות של מוסיקה וריקודים, עולים מחדש היסטוריה נשכחת ומבליחים זיכרונות אבודים” – מתוך כתבה שהתפרסמה בעיתון ‘הארץ’. בהשראת הכתבה הנ”ל נכתב המחזה ‘הבל’. המחזה בן העשרים דקות, מתרחש בבית אבות לחולי אלצהיימר. כל שבוע מגיע בחור צעיר להרקיד את הזקנים. תוך כדי ריקוד מתגלות פיסות… קיראו עוד
לינדה יושבת על כיסא בצד הבמה. ויקטור יושב על כיסא בצידה השני של הבמה. דרך מונולוגים פיוטיים הנשזרים זה בזה נפרשים חייהם המשותפים כזוג, כהורים, כסבא וסבתא. קולם המוקלט מהעבר מלווה אותם לאורך ההצגה ומעלה זכרונות ודמיונות מתקופות חייהם השונות, בעוד הם מנסים, כל אחד בדרכו, ליצור קשר אחד עם השנייה.