איציק ויינגרטן שחקן, במאי, סופר, מחזאי ופזמונאי

קשר: דוא''ל

ויינגרטן נולד ב-1951 ברחובות, למד תיאטרון באוניברסיטת תל אביב ולאחר מכן השתתף בקבוצת התיאטרון של הבמאית נולה צ’לטון ו”תיאטרון חיפה” בקרית שמונה. חברי הפרויקט, אתו נמנו בין היתר עפרה ויינגרטן, חוה אורטמן, ארנון צדוק ודליק ווליניץ גרו שנה בקריית שמונה (שנת התנדבות) ושם יצרו, לימדו והופיעו בה בשלהי מלחמת לבנון ונפילת הקטיושות עליה, ושיתפו פעולה ביצירתם עם תושבי העיר.

לאחר שהפרויקט הסתיים הופיע ויינגרטן בהצגות רבות, כולל מספר הצגות יחיד, וביים מספר רב של הצגות בתיאטרון “הבימה” ותיאטרון חיפה (בשניהם שימש מספר שנים כבמאי הבית) וכן בתיאטרון הקאמרי. בין ההצגות ששיחק בהן נמנות “ליל העשרים”, “נעים”, קריזה, “ג’וני שב משדה הקרב”, “רומיאו ויוליה” (שקספרימנט), “רק שלום וללכת”, “האדונית והרוכל”, “הר אדוני” ועוד.

ויינגרטן היה המנהל האמנותי של “פסטיבל עכו” ופסטיבל “תיאטרונטו” ונמנה עם מייסדי “המרכז התיאטרוני בנווה צדק”. בשנת 2007 זכה בתואר “יקיר פסטיבל עכו”.

כתב למעלה מעשרים מחזות. הוא הירבה לעסוק ביחסי הורים וילדים, הן בבימוי והן בכתיבה, כמו במחזה היחיד “לרקוד עם אבא” שכתב, ביים ושיחק העוסק במערכת יחסים מרתקת בין אב לבנו. המחזה הוצג על-ידו במדינות רבות בעולם ואף זכה בפרס הראשון בתיאטרונטו 1992 ובמדליית הזהב בבלגראד בשנת 2000. בין שאר מחזותיו המקוריים: “סורגים”, “מוחמד מנדל”, “ואז התחבקנו” (פרס ראשון בפסטיבל עכו 1999 על מפגש בין קבוצת שחקנים לנערים אוטיסטים), “ערב של אגדה”, “מזריץ'” (יחד עם אפרים סידון), “אופניים לשנה”, “סוף משחק בקריית גת”, “שחקנים משחקים שחקנים” ועוד. הוא זכה בפרס הבמה לילדים ונוער למחזאי/ת השנה לשנת 2009/10 עבור מחזהו “לרקוד עם אבא”, שהוצג בתיאטרון מדיטק.

בשנים האחרונות משמש ויינגרטן כמנהל בית הספר לאמנויות הבמה של מכללת “סמינר הקיבוצים”, במסגרת זו הוקמה הפקולטה לאמנויות, בה ניתן ללמוד לתואר ראשון ושני.

היה נשוי לשחקנית עפרה ויינגרטן (שאותה הכיר בפרויקט המוזכר לעיל) ויש להם בן אחד. עם זוגתו הנוכחית יש לו שלושה ילדים.

ראו גם

ויינגרטן: "העולם הקפיטליסטי, שמאמין בכוכבים לא מצדיק את עצמו"
״ואז התחבקנו״ מאת איציק ויינגרטן ובבימויו (יוטיוב)

מחזות

עדיין אין מחזות מקוטלגים

* תצוגה זמנית של מחזות שעדיין אינם מקוטלגים עם דף משלהם באתר

“סורגים” (עם חיים מרין) – פרס מחזאי השנה
קריזה (עריכה חלקית בלבד, את עיקר המחזה כתב יהושע סובול)
“ערב של אגדה”
“סופמשחק בקרית גת”
“אופניים לשנה”
“לרקוד עם אבא” – פרס חיפה למחזאות
“מוחמד מנדל”
“שחקנים משחקים שחקנים”
“ואז התחבקנו”
“מזריץ'” (עם אפרים סידון)
“פילים לא רוקדים בלט”
“פטר והזאב”
“אהבת שבע הבובות”

“משהו נפלא עומד לקרות”