הם יורים גם בסוסים

Posted filed under כללי.


דרמה
דרמה תקופתית

הטקסט ב:

עב

החלום מזין את התקווה. התקווה היא הדלק האנושי שבלעדיו הקיום הופך לבלתי אפשרי. חוסר התקווה מוליד את הייאוש. הייאוש מחבל ביצר החיים. כדי לזכות שוב ביצר החיים יש צורך בחלום- החיים כמעגל סיזיפי שבו שני אדם בוראים לעצמם חלומות כדי להמשיך לשרוד. במיוחד כשהמציאות קשה ואכזרית. לא קל היה לחדור מבעד למסך הייאוש הפסימי ולמצוא גם נקודות אור. המחזה לא מציג את “המצב” כתוצאה מתכנונו של כח עליון או תולדה של גזירת גורל. בני אדם הם אלה שיצרו את “המצב”, הם אלה שבנו את “השיטה” ולכן הם גם אלה היכולים לשנות אותם. “מרתון הריקודים הגדול” כאילו מחכה למורדים, לאלה שיגידו- “עד כאן- אנחנו לא מוכנים לסבול את זה יותר.

הדמויות

נשים:7 גברים:9 סה"כ:16

רוקי: כבן 45-50 המנחה של המרתון ובעל “זכויות היוצרים” על הפטנט. מסתובב ברחבי אמריקה ומארגן מרתונים של ריקודים עד אפיסת כוחות. אינטליגנטי מאוד, בעל חוש הומור חד. ציני להחריד, אולי בשל העובדה שלמרות חזותו הגברית והכריזמה הטבעית הזורמת ממנו, הוא לא הפך לכוכב, אלא ממשיך להנחות מרתונים לריקודים. חריף, מהיר, שר טוב, זז טוב וכריזמטי בטירוף.

רולו: כבן 35. יד ימינו של רוקי וה”עובד רס”ר” שלו. רוקי זיהה בו את התכונות הסדיסטיות שלו עצמו חסרות והפך אותו למוציא לפועל הקבוע של קרקס המוות שלו. איש פשוט ונאמן שהתגלגל במקרה לעסקי ה”שואו ביז” בשל הערצתו לרוקי. נוסע על סקטים ברחבת הריקודים, עובדה המקנה גם לו מעין “אופי ריקודי” הנסמך על כישרון תנועה מולד. לעיתים מתגלה הרוך מתחת לחזות האלימה והמפחידה שלו

גלוריה – צעירה כבת 25 עד 28. הגיעה להוליווד ממדינות הדרום בעקבות חלומה להיות שחקנית. חריפה וצינית. יפה מאוד, אבל לגמרי לא מודעת ליופייה. אישיות חזקה ובלתי מתפשרת שאינה מוכנה להיכנס באמת ל”מעגל הרוקדים” ולשחק את המשחק לפי הכללים המקובלים. בחורה ייחודית, מוכשרת מאוד שאיננה הולכת בתלם. עובדה הגורמת לה להרגיש בודדה מאוד. סגורה ומבוהלת, אבל עוטפת את זה בהומור ציני ואכזרי. עברה הרבה. סבלה הרבה. איבדה את האמון בבני אדם. ויותר גרוע מזה – בעצמה. “הגיבורה” האמיתית של המחזה. זו שמתייצבת מול השיטה. מקסימה.

רוברט – צעיר בשנות העשרים המאוחרות. הגיע להוליווד בעקבות חלומו להיות במאי קולנוע. מנסה לעבוד, ללא הצלחה, בהפקות קולנוע כדי ללמוד את המקצוע. רומנטיקן וחולמני. תם. בעל חזות גברית ושרמנטית, אבל חולשה וחוסר ביטחון המתבטאים בחוסר היכולת שלו “לקחת את הדברים בידיים”. נפש רכה המסתתרת בגוף גברי ובחזות מרשימה. בן זוגה של גלוריה לתחרות.

הארי: כבן 50. חייל בקבע בצבא. מהסוג שמועבר כל פעם לבסיס אחר וכך נראים גם חייו. נע ונד. חסר שורש או משפחה. רקדן חובב של מועדונים. איש פשוט וישיר בעל שמחה טבעית וחוש הומור חם וקולח. רקדן מעולה ועדיף גם בעל מיומנות בסטפס או אקרובטיקה. השתתף כבר במרתונים בעבר “בשביל הספורט”, אבל בעקבות פגישתו עם שירלי, רוצה להתיישב ולהתחתן. המשבר הכלכלי מונע ממנו לעזוב את הצבא והוא חייב להשיג את הפרס הכספי במרתון כדי לפתוח מעין “עסק עזר” לתעשייה ההוליוודית המתפתחת – מתפרת בגדים וסדנא לתיקוני מצלמות ואביזרי צילום.

שירלי: כבת 30. בת זוגו של הארי. אישה פשוטה וחמה שאוהבת ויודעת לתפור. חברותית ויוצרת אימון מהרגע הראשון. נאה. לא אינטליגנטית במיוחד, אבל בעלת כמויות נדיבות של קסם בלתי אמצעי. תמימה וחולמנית. רוצה להקים משפחה עם הארי, אבל לא בתנאים שבהם הוא חי עד עכשיו.

אליס: כבת 30. בלונדינית מרשימה שכאילו בנויה להיהפך לכוכבת או כוכבנית הוליוודית. מעין תואמת מרלין מונרו, אבל נעדרת את הזרימה הטבעית של הכוכבת האגדית. שחקנית אנגליה שהגיעה לחפש את מזלה בהוליווד, מלאת אופטימיות ותקוות ובינתיים נשחקת באכזריות מתחת למכבש האי אכפתיות והאטימות. גדלה בבית מהמעמד הבינוני והוריה שלחו אותה ללמוד במיטב בתי הספר למשחק על מסורות דרמטיות של צ’כוב ושייקספיר. על אף התרסקויותיה החוזרות ונשנות היא חוזרת תמיד לתמימותה. תמימות הנראית לפעמים כאינפנטיליות או סתם טמטום.

ג’יימס: בסוף שנות העשרים. מין “פליי-בוי” שרמנטי בעיני עצמו שבטוח שהוא הכוכב הבא של הוליווד. נפוח אגוצנטרי ואגו מניאק אפילו במונחים שחקניים. שוביניסט ואופורטיוניסט חסר אלוהים הרואה רק את טובתו ורק לטווח קצר. בחורות – שתמש וזרוק.

רובי: כבת 28. התחרתה כבר במרתון אחד שם פגשה את מריו, נישאה לו ועכשיו היא בחודש החמישי להריונה. היא זמרת חובבת וכל רצונה הוא ללדת את ילדה הראשון למצב בו יש אוכל לאכול. אישה צנועה מוכשרת, לא יפה במיוחד, אבל מאוד נוגעת ללב. נאמנה ושרדנית. רוקי שכנע אותה ואת מריו בעלה לבוא למרתון נוסף משום שהקהל מאוד יאהב אותה “במצבה”.

מריו: כבן 30. בעלה של רובי. פדאנט נוח להתרגז שבטוח מאוד בחישוביו וסיכויו, זאת בעיקר הודות לעובדה שהוא הצליח להשיג “ספונסר” המספק להם גרביים ותכשירי רחצה והיגיינה תמורת פרסום. גבר בעל אינטליגנציה שכלית גבוהה ואינטליגנציה רגשית נמוכה מאוד. חזק בגופו ובעל נחישות כמעט רצחנית להצליח בכל מחיר כמעט. מגונן על רובי.

וי: בשנות השלושים שלו. פר’ח מועדונים מצוי בעל לשון חלקלקה ומראה מלוקק ומטורזן. רקדן טבעי בעל אישיות חפיפניקית ונטייה טבעית להסתבך. טוען שהוא משתתף במרתון רק בשביל ה”פאן” והבחורות. מאוחר יותר, אחרי שהוא חוטף מכות רצח מנושיו, מסתבר שהוא חייב המון כסף ממשחקי פוקר. הוא מעין עבריין צעצוע בלתי מזיק, אבל עם גינוני עארס וגם הרבה מאוד “שארם” מהסוג הזה.

מארי: צעירה. רקדנית מועדונים המנסה לחסוך כסף ללימודים. בחורה חזקה ישרה ואסרטיבית. יוצרת אימון וסימפטיה בשל היותה בחורה ישרה המסוגלת לראות גם את מצוקתו של הזולת ולא רק את עצמה. נוגעת ללב ביושר האסרטיבי הנדיר שלה. לא מפחדת מכלום ומאף אחד. לא יפה. מראיה נע בין פודלית סמרטוטית למכ”ית אסרטיבית ונוקשה. סולקה מדירת החדר שלה בשל חוב של 300 דולר ובשל כך החליטה להשתתף במרתון. פגשה את וי מחוץ למועדון הריקודים והם הפכו לזוג לצורך המרתון.

גולדי: כבת 30. בחורה בעלת גוונים תמהוניים בשילוב נטיות ספיריטואליסטיות. נראית רכה ועדינה אבל אוצרת בתוכה הרבה זעם שעלול להתפרץ בכל רגע. נשואה בעל כורחה לשמן שהיא לא אוהבת. גזרה על עצמה שתיקה לאורך המרתון כדי לאסוף את עצמה פנימה ולא לאבד אנרגיה, אבל קריסתו של בן זוגה שוברת את נדרה והיא פוצחת בדיבור אובססיבי על מוגבלויות הקיום.

ג’וני: כבן 35. בעלה של גולדי. שמנמן נהנתן וחייכן. בעל אמביציות צנועות ביותר הכוללות הרבה אוכל והרבה הערצה לגולדי אשתו. איש רך שאינו מבין לאן כולם רצים ועל מה כל המהומה. מקסים ביותר במתח שבין גופו העצום לאופיו הילדותי והרך.

אישה בקהל (גב’ ליידן): אלמנה כבת 50. אמריקאית נוצריה טובה וקולנית מהמעמד הבינוני, המנסה להגשים את חלומותיה דרך אימוץ רקדנים במרתון. צופה במרתון בקביעות בכל מהלכו ומעריצה את הרוקדים בו. בעיקר את גלוריה הנראית לה, משום מה, דומה לה עצמה.

לפחות שני זוגות של רוקדים צעירים בין 25 ל 35 שינשרו במהלך המרתון.

אחות – כבת 35. בעלת יכולת אמפטית וחיוך טוב לב הבאים בניגוד גמור לעבודה הלא ממש אנושית שהיא אמורה לבצע.

שופט בבית משפט. כבן 45. רציני שקול ודוברו של ה”זרם המרכזי”.

הפקות

בכורה

2001 הסטודיו מיסודו של יורם לוינשטיין בימוי: דדי ברון
דף ההפקה


עוד בישראל

2012 - התיאטרון הקאמרי של תל אביב / בימוי: דדי ברון

מבקרים

"שלמה בר-אבא, , הופך התפקיד של רוקי המנחה לציר המרכזי...הכוריאוגרפיה הדינמית של אבי חכם ואורן דהן והמוסיקה התקופתית היפה הצליחו להעמיד על הבמה הלונה פארקית אוסף ריקודים מרשימים. אלה מנצלים את היכולות המגוונות של השחקנים שמתגלים כפרפורמרים מרשימים, ..." (ידיעות אחרונות -5.7.13)