לירות בראש

Posted filed under .


דרמה
דרמה קומית
כתיבה צעירה
פנטזיה
קומדיה
קומדיה שחורה

הטקסט ב:

עב

 אמן כותבאת מחזהו הראשון על מדינה שבה במשך חודש אחד כל עשר שנים דמו של המנהיג מותר לכל אדם שרוצה להחליפו

חיי הזוגיות והאהבה של האמן מתערבבים ב”מחזה שהוא כותב עד שהוא באבד את הגבולות בינהם

הדמויות

נשים: 4 גברים: 6 סה"כ: 10

 האמן

זוגתו

האישה

ראש

מזכירה

עוזר

שר המחר

צ’ארטר

ספר

המספר

הפקות

בכורה

2001 / 12 / 20 בימוי: גור קורן

ציטוטים

 זהו בדיוק, חשבתי על התוכן. אבל  איפה התוכן? אמור להיות בפנים לא? בגלל זה קוראים לו תוכן, לא? אבל באומנות אתה מוציא אותו החוצה – כלומר – הוא כבר לא ממש תוכן. יש לך תוכן בפנים, אתה לוקח צבע ושם אותו על בד, כותב אותו על נייר, כותב אותו כתווים, אבל אצלכם זאת כבר “הצגה”: “הצגה” של “התוכן”: ומזה הוקסמתי – אתם בחוץ והקהל חייב להיכנס. הפוך. גם בסיפורים הקורא יכול להיכנס, אבל זה הורס אותך כשאתה כותב- אתה כמו עיוור- מחפש את הקורא – כמו “פרה עיוורת”. איפה הבן זונה שקורא אותי? אתה במיטה? בחדר המתנה למנתח פלסטי? במטוס? אולי אפילו מוצצים לך עכשיו? אבל אתם- מאביסים אותנו אל תוך הגרון – רוצים או לא רוצים- אנחנו בפנים. בגלל זה גם לא ראיתי היום את ההצגה – פחדתי. כאילו: שני בריונים מושכים אותך לאיזה מקום, אז באופן טבעי אתה מתנגד, אבל זה מקום שממילא היית נכנס אליו לבד בקצב שלך, אם לא היו דוחפים אותך. מפחיד. אז לא  ממש נכנסתי והחלטתי שאני כותב הצגה. קצרה. כי כל אחד אוהב להיות בשבי, אבל מאסר עולם זה מוגזם. 

 
לירות בראש

Posted by & filed under .