מאת הדר גלרון, בשיתוף העיתונאי אמיר זוהר. המחזה “מוסררה” מתמקד ברגעי הקסם של מאבק חברתי שמחוללים ארבעה ירושלמים צעירים ממוצא מרוקאי ב-1971. הם מחליטים להפוך לגנבים קטנים שייקחו מהעשירים ויעבירו לעניים, אבל מהר מאוד הם מבינים כי דרוש תיקון גדול יותר ועמוק יותר, ושתחושת הרעב היא רק סימפטום ליחסי הכוחות במרחב הציבורי בו הם חיים…. קיראו עוד
המחזה עוסק בקורותיו של הקיסר הרומי המטורף מהמאה הראשונה לספירה
הזמן – סוף שנות ה 60 אל תחילת שנות ה 80 המקום: ביתו של זוג מן המעמד הבינוני אריה שילוני, עסקן דתי בהסתדרות ואשתו פנינה, עקרת בית , שניהם ניצולי שואה, מגדלים את בנם יוסי העומד לעלות לתורה לרגל היותו בר מצווה. המחזה מתאר את תהליך התבגרותו של יוסי, במשפחה השסועה בין זהותה הדתית המסורתית,… קיראו עוד
אלוף מישנה גורודיש, מי שהיה אחד מסמלי הנצחון של 67′, מוצא עצמו ב-73′ כמי שועדת אגרנט רואה בו את אחד האשמים העיקריים בכשלונות הצבאיים שאפיינו את ימיה הראשונים של המלחמה. ממפקד מהולל שהכל חפצים ביקרו, הופך גורודיש ל”מצורע” של החברה הישראלית. כל מה שנמצא בו ראוי להערצה שש שנים קודם לכן, הופך למושא של בוז… קיראו עוד
לאחר הניצחון במלחמת ששת הימים, הופך מדבר סיני הכבוש להיות מושא חלומותיהם של ישראלים רבים. אי שם באבו רודס, עיר נפט במדבר, נמצא הפנסיון של איטה, פליטת שואה קשת יום, המנהלת את ממלכתה הצנועה בעזרת יודית בתה. אל הפנסיון העלוב נוהרים פועלים, יזמים, קלפנים, זונות ולהקה צבאית, הדבקים כולם באשליות ההתעשרות המהירה. עיר הנפט הוא… קיראו עוד
הר לא זז מקיים דיאלוג מורכב עם הסרט “קאגמושה” של אקירה קורוסאווה המתרחש בימי הביניים ביפן. עברון מושך מהסרט תמות מרכזיות כמו מקומה של האישה בחברה צבאית ואלימה, גבולות התפקיד של השחקן, ושאלות על אותנטיות ומפתח אותן. במרכז ההצגה עומדת דמותו של גנב הדומה במראהו למנהיג השבט, ומשום כך מאמנים אותו להפוך לכפיל שלו (מנהג שרווח כהגנה מפני רוצחים שכירים). כשמנהיג השבט נופל בקרב הופכים ראשיו… קיראו עוד
המחזה מבוסס על האירועים שהובילו לנפילתה של המדינה הצלבנית בישראל במאה השתיים עשרה. יחד עם זאת הוא אינו מנסה לטעון לדיוק היסטורי. במרכז המחזה נמצאת דמותו של באלדווין, מלך ירושלים הצלבני. עקב מחלת הצרעת בה לקה הוא מאבד את אבריו ואת יכולתו לשלוט. אף על פי כן הוא נאבק כדי לנסות ולהציל את הממלכה שהולכת… קיראו עוד
הועלה בתיאטרון הקאמרי (1985) זכה בפרס מסקין. הועלה בתיאטרון Heilbronn בגרמניה (1988)