אופרה מקורית בשפה העברית, בהלחנת אלה מילך-שריף, על פי ספרה עטור השבחים של נאוה סמל. ילדה יהודיה נמסרת על ידי הוריה למשפחת איכרים בכפר קטן בפולין, כדי שיחביאו אותה עד תום המלחמה. היא מוכנסת לבור תפוחי אדמה. שמה וזהותה נשללים ממנה, היא נדרשת להפוך לנוצרייה, ובן לווייתה היחיד באפלת חייה הוא עכברוש, אותו היא מכנה “סְטַש”.

בכך לא תמה סאת ייסוריה של הילדה. סטפן, בנם הצעיר של זוג האיכרים, יורד אל הבור בלילות ואונס אותה. לאחר שנה בחושך, מביאה האיכרה את הילדה לאבא סטניסלב הכומר הקתולי של הכפר, כדי שיחסל אותה ויפרע את חשבון צליבתו של ישו בידי היהודים. תוך סיכון חייו, מסתיר הכומר את הילדה בכנסיה שלו, משקם אט אט את גופה ונפשה המרוסקות ומנסה ללמד אותה לצחוק.
שישים שנה אחר כך, כשהילדה ההיא כבר סבתא בתל-אביב, היא מנסה להעביר את סיפור האימה לנכדתה הצעירה שמכינה עבודת “שורשים”. הזיכרון שנבלם בתוכה זמן רב כל כך, תובע כעת את זכותו לפרוץ. חמשת הז’אנרים השונים של הספר: סיפור, אגדה, שירת-אינטרנט, פנטזיה עתידנית ויומן נשזרו יחד לליברית של האופרה.
לימה אנרגלי, ישות עתידנית, שחיה בשנת 2099, חוקרת ומתחקה אחרי המיתוס של “ילדה עכברוש” והיא זו שמושכת בחוטי האופרה ומעלה באוב את מעגלי הזוכרים של אותה ילדות נוראה באפלה.
שיא האופרה הוא בתמונת המיסה, כאשר הכומר מתריס כנגד אלוהים שהפקיר את ילדיו ומחזיר את ילדת הבור אל חיק היהודים.

באופרה עשר תמונות, ומשך הצגתה כשעה ושלושים וחמש דקות.