עודד ליפשיץ

Posted filed under .

עודד ליפשיץ מחזאי ובמאי

קשר: דוא''ל

סוכנות:

נולד בקרית אתא וגדל בישוב נופית. לאחר שחרורו של ליפשיץ מצה”ל נסע למסעות ארוכים, בארצות הברית, דרום אמריקה ובמזרח הרחוק, טייל רבות בהודו, שם הכיר והתנסה במדיטציה בודהיסטית. כששב לישראל ב-2006 החל ללמוד תיאטרון וספרות באוניברסיטת תל אביב.  למד במשך שנה במסלול לכתיבת שירה בחוג לספרות ואחר-כך עזב מסלול זה והתמקד בכתיבה לתיאטרון. ב-2011 סיים את התואר השני ומאז מלמד בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב. ב-2009 החל לעבוד עם קבוצת שחקנים במסגרת בית המדרש הקונסרבטיבי “עיון”, על פרשנותם הדרמטית של טקסטים מקראיים. ב2014-15 למד בתכנית המחזאים ב New School for Drama, בניו יורק.

ליפשיץ זכה בפרסים רבים על כתיבתו, ביניהם פרס ברנשטיין למחזאות 2012 על המחזה ״אלברט״, מלגת מפעל הפיס לפיתוח מחזאות 2013 על המחזה ״באתי אל העולם״, פותחים במה 2010 (פרס ראשון) ופסטיבל ׳שוק המחזות׳ היידלברג 2010 על ״הנה עולה האור מאחורי״, צו קריאה 2010 (ציון לשבח) על ״אפשר לעשות עם זה משהו״, סל תרבות ארצי 2009 (ציון לשבח) על הצגת הילדים ״ים-יבשה״, סמול במה 2009, (פרס ראשון) על המחזה וההצגה ״צוצי״, ועוד. במסגרת לימודי התיאטרון זכה במלגת הצטיינות מטעם קרן דוד דוידוב 2008, במלגת לימודים מלאה של הקרן לשנת 2009, ובמלגות הצטיינות (דקאן) בשנים 2010 – 2011. ליפשיץ השתלם אצל יוצרי תיאטרון כגון דיאה לוהר, כשישטוף ורליקובסקי וברנר מורה. בנובמבר 2013 יצא גליון מיוחד של כתב העת ״תיאטרון״ המוקדש לכתיבתו וכולל חמישה ממחזותיו.

ראו גם

אתר website

מחזות

באתי אל העולם דרמה, מחזה פיוטי | 2016 עב   
קיגלר חייו ומותו דרמה, דרמה קומית נושא: מוות, נפש האדם | 2012 עב | en   
אלברט דרמה קומית, קומדיה | 2012 עב   
הילדה שהיא בעצם מריצה אבסורד, דרמה, דרמה קומית, טרגדיה | 2009 עב |   
כסא א-ז'אנר, אבסורד, תיאטרון נסיוני | 2008 עב   
סוניה ובובק דרמה, דרמה פסיכולוגית | 2007 עב | en   

* תצוגה זמנית של מחזות שעדיין אינם מקוטלגים עם דף משלהם באתר

סוניה ובובק

סיפורה של אלמנה בשם ליליאן הנאבקת בבעלה שנפטר וכעת שב לפקוד אותה ומתחנן לחיים מחודשים לצדה. ליליאן, במאבקה זה, בודה עולם מדומיין, זהו עולמם של סוניה ובובק, המשתקף כבבואה למאבקה שלה עם בעלה. בובק, בעלה של סוניה, נטש אותה לפני עשור, וכעת שב כדי להיאבק על זכות ההחזקה בבנם המשותף. המחזה מתרחש ביום הולדתו העשירי לכאורה של הבן, מועד בו על בני הזוג להכריע בדבר גורלו, ועל ליליאן לדון את בעלה המנוח לחסד או לשכחה.

כסא

קולאז’ של קטעים דרמטיים הנסובים סביב מאבקם הנצחי של איש וכסא; האיש המנסה בכוח תשוקתו לגרום לכיסא לרחף באוויר, והכיסא הנאבק בכוח חומריותו להשאר על הקרקע. מחזה מטאדרמטי העוסק באשליית קסם התיאטרון, פרפראזה לסיפורו של סטניסלבסקי בו מסופר כיצד העמיד שחקן מול כיסא וביקש מהשחקן לגרום לכיסא לרחף באוויר בכוח תשוקתו.

צוצי

צוצי היא סטודנטית העוזבת את ביתם המשותף שלה ושל חברה כאשר היא מתאהבת במוכר פרחים המשנה את חייה. בעקבות המפגש מתחולל רצף של תמורות גם בחייהם של הסובבים את צוצי, המאלץ אותם לערוך מחדש את תפישת עולמם.

ים יבשה

פרשנות מדרשית לשלושה סיפורים מהתנ”ך: גירוש גן עדן, סיפור יציאת מצרים וספר יונה.

הילדה שהיא בעצם מריצה

מסעה של ילדה הנכנסת אל עולם זר ומנוכר המעצב אותה לאט לאט לפי חוקיו, בעוד היא מנסה להיאבק על מנת למצוא את זהותה הפנימית שלה. סביבתה החיצונית סוגרת עליה והופכת אותה הלכה למעשה – למריצה, ילדה שמטרתה לשאת עוברים ושבים ממקום למקום על גבה. כך בהדרגה היא מוותרת על עצמאותה שלה ושאיפתה לאינדיווידואליות. המחזה מציג את הידרדרותו הרוחנית, האנושית והנפשית של אדם שאינו מסוגל להיחלץ מהעולם התחום אל תוכו נולד. [4]

רקוויאם לדניאל

מחזה אפוקליפטי על אובדן. חלקו הראשון של המחזה עוסק בשני הורים השוכלים את בנם, כמה שנים לאחר מותו ומנהלים מאבק גלוי ביניהם על זכויות הזיכרון והשכחה. חלקו השני מציג את שני ההורים לפני מות בנם. ההורים מקבלים מכתבים מהילד הנמצא בחזית. המכתבים הנשלחים בתחילה על ידי הילד ומתארים את חזרתו הביתה, מקבלים בהדרגה אופי מיסטי ומופשט, המסגיר את גורלו.

אפשר לעשות עם זה משהו

ארבעה צעירים שמערכות היחסים ביניהם מסתבכות זו בזו. המחזה מציג את ניסיונן של כל אחת מהדמויות להתמודד עם דימויה שלה לזוגיות, בין אידאל וחיי השגרה. אייל ודנה הם זוג נורמטיבי-ריאלי העושה דרכו בחיי הזוגיות, אל מולם מופיעים רענן ופלונית, דמויות המהוות מעין אלטר אגו פנטסטסי המציב לאייל ודנה מראה על חייהם היומיומיים. מערכות היחסים נעשות מורכבות כאשר הפנטסטי תופס את מקומו של השגרתי, ולהיפך.

הנה עולה האור מאחורי

מחזה אורבני העוסק בזוגיות ומתנהל בתוך בניין קומות לאורך לילה אחד. שלושה זוגות של צעירים יוצאים למסע בהיסח הדעת מסדרונותיו החשוכים של בניין באמצע הלילה, כל דמות בדרכה, על מנת לממש את תשוקותיהם שבמחשכי לבם. שלוש דמויות נוספות מופיעות במהלך המחזה, האלמנה, המתמודדת עם זכרונותיה מבעלה שנפטר, שומרו של הבניין, המגלם את דמות המספר ודמות אביו של המחזאי, המשוחח על בנו הכותב את המחזה. לקראת חלקו השני של המחזה חלה תפנית בקצב ובהתרחשות והמחזה הופך בהדרגה למעין מחזה בתוך מחזה, כאשר כל אחת מהדמויות מצליחה להשתחרר לרגעים מכבלי הסיפור ולהשקיף על עצמה מהצד. אמנם לאחר מכן מסכמות הדמויות את התהליך שעברו ומגיעות למסקנה ששינוי אמיתי הוא אינו בגדר האפשר.

פרפטואום מובילה

פרפטואום מובילה היא מכונה מתמדת. פרויקט יצירתי בשיתוף עם השחקנים העוקב אחר 12 דמויות במהלך שגרת יומן. מבנהו של המחזה הוא מבנה סינכרוני בה כל אחת מהדמויות מנהלת מערכת של פגישות עם סביבתה במקביל לחייהן של הדמויות האחרות. העלילה מתנהלת לאורכם של שמונה ימים, בהם מתפתחות מערכות היחסים בין הדמויות עד שמגיעות לנקודת שיא ונקודת היפוך, המובילה בסופו של דבר, ביום האחרון, למפגש עם נקודת ההתחלה.

Posted by & filed under .