לאה גולדברג 1911–1970 סופרת משוררת מתרגמת ומחזאית

לאה גולדברג היא משוררת, סופרת, מבקרת, מחזאית, מתרגמת וחוקרת ספרות עברית. .

 נולדה בקניסברג שבפרוסיה וגדלה בקובנא שבליטא. החל משנת 1918 למדה בגימנסיה העברית שבקובנה. למדה באוניברסיטאות שבברלין ובבון. בשנת 1933 קיבלה תואר דוקטור לבלשנות שמית. את יצירתה הספרותית החלה עוד בליטא, שם פורסמו שירים ומאמרים פרי עטה בכתבי עת עבריים. בליטא נמנתה עם חברי קבוצת הסופרים “פתח”.

ב- 1935 עלתה לארץ. בארץ עסקה גולדברג בהוראה בבית ספר תיכון בתל אביב. עבדה במערכת העיתונים “דבר”, “על המשמר”, “דבר לילדים”, “על המשמר לילדים” ו”אורות קטנים”.

בין השנים 1943-1944 ערכה את ספרי הילדים ב”הוצאת הפועלים”.

החל משנת 1952 החלה ללמד בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. משנת 1963 עמדה בראש החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה. בארץ השתייכה גולדברג לקבוצת המשוררים המודרניסטים ויחד עם זאת כתבה במשקל ובחריזה. נמנתה בין חברי חבורת הסופרים “יחדיו”, בראשות שלונסקי אשר הוציאה לאור את השבועונים “טורים” ו”כתובים”.

יצירתה
לאה גולדברג התרחקה מפוליטיקה כל ימי חייה, בשיריה היא נמנעה מכל התייחסות לתחום הציבורי. אך בשירי המחזור “על הפריחה” וכן בשירים נוספים אם כי לא רבים, שנכתבו אחרי מחזור זה היא הגיבה בדרכה המוסבת לנסיבות וביטאה חשיבות לזמן שאבד בחייה.

יצירתה של לאה גולדברג היא רבה ומגוונת. החל מיצירות לילדים, דרך פרוזה, שירה, מחזות למבוגרים וכן, מחקרים ותרגומים של יצירות מופת.

שירים רבים פרי עטה של לאה גולדברג הולחנו והם מבוצעים על ידי טובי המבצעים.
במחזור השירים “משיר הבן האובד” מתארת גולדברג את מערכת יחסיו של הבן השב הביתה עם בני משפחתו . “בדרך” שואלים אותו עצמים הנקרים בדרכו “האתה תחזור לביתך הנשכח?”. בבית האב נחרץ בדעתו ביחס לבן “אנכי לא אסלח… אנכי לא אפתח” ואילו האם שותקת ונושאת תפילה שקטה “ריבון עולם… איזו רוח קרה”. כאשר הבן מגיע הביתה היא הראשונה המברכת אותו ” ובלבד שחזרת בני”.

ספריה
“טבעות עשן” 1935, “שיבולת ירוקת העין” 1940, “מביתי הישן” 1944, “על הפריחה” 1948. בשנת 1973 קובצו כל שיריה בשלושה כרכים.

יצירותיה לילדים הפכו לקלאסיקה ודורות רבים של ילדים גדלו על ספריה. ספריה הידועים לילדים ולנוער: “נסים ונפלאות”, “דירה להשכיר”, “מה עושות האיילות”, “ידידי מרחוב ארנון”, “איה פלוטו”, “דירה להשכיר”, “שמגר הנגר”. שירים רבים זכו להלחנה ולביצועים בידי מבצעים שונים.

גולדברג תרגמה עשרות יצירות קלאסיות לעברית, בניהן יצירותיהם של צ’כוב, שייקספיר, טולסטוי ואיבסן. תרגמה את היצירה רבת ההיקף “מלחמה ושלום”.

כתבה את הרומן “והוא האור” ב- 1946.

זכתה בפרס רובין על ספרה “על הפריחה”. כלת פרס ישראל לספרות. 

מחזות

עדיין אין מחזות מקוטלגים

* תצוגה זמנית של מחזות שעדיין אינם מקוטלגים עם דף משלהם באתר

ים בחלון (1938) מספר על חבורת אמנים בוהמיינים שעלו ארצה ומנסים להתאקלם בה,ועל אסון שמתרגש עליהם. המחזה הוצג בתל אביב על ידי קבוצת שחקנים מקצועיים וחובבים ב-1938, כשלוש שנים אחרי עלייתה של לאה גולדברג, אך נחל אז כישלון. זו הפעם הראשונה שהוא מתפרסם בְּספר.

בעלת הארמון (1955) – המחזה הנודע של גולדברג, שזכה להצלחה רבה, גם בחוץ לארץ. במרכזו נערה יהודיה שהוסתרה בימי מלחמת העולם השנייה ומצילהּ לא גילה לה כי המלחמה תמה. מפגש לא צפוי עם שליחים מפלשתינה (א”י) מטלטל את חייה על פיהם.

ההר האילם (1957-1954) – מחזה שנמצא בעזבונה של גולדברג ופורסם לראשונה ב-1979, בכינוס הראשון (והחלקי) של מחזותיה. מוות מסתורי בהרי ירושלים בשנותיה הראשונות של המדינה הורס את חייה משפחת עולים מגרמניה, שהייתה קשורה לנרצח.