אפרים קישון

Posted filed under .

אפרים קישון 1924-2005

סוכנות:
בני שמש לוי, קנלר ייצוג אמנים דוא''ל 972-3-7718000

אפרים קישון, מראשי הסאטיריקנים בעולם, נולד בבודפשט בירת הונגריה בשם פֶרֶנץ הופמן. קישון הוא ניצול שואה, אשר עלה במאי 1949 לישראל.
מעברת “שער העלייה” ליד חיפה הייתה תחנתו הראשונה של קישון בישראל. משם הוא הצטרף לקיבוץ כפר החורש, שבו היה סניטר. “גיליתי שלא יותר משעה ומחצית נדרשות כדי למרק את השירותים. בזמן הנותר יכולתי ללמוד עברית מספרי דקדוק ישנים”. כך עשה אפרים קישון את צעדיו הראשונים בשפה העברית. לאחר תקופה קצרה עזב את הקיבוץ ושם את פעמיו לתל אביב. הוא נתקבל לעבודה במערכת העיתון ההונגרי “אוי קלט” בתפקיד עורך לילה. בשנת 1951 התקבל קישון ללימודים ב”אולפן עציון” בירושלים והקדיש שנה שלמה ללימוד השפה העברית. בתום לימודיו באולפן החל קישון בכתיבת סאטירות והציען לכל מערכות העיתונים בארץ. פניותיו נדחו פעמים רבות, עד שזכה והעיתון “דבר” הדפיס, לראשונה בארץ, סאטירה מפרי עטו בשם “תעלת בלאומילך”. בשנה זו, 1951, ראה אור גם ספרו הראשון, “העולה היורד לחיינו”, שבו נתן ביטוי הומוריסטי לעולמו של העולה החדש.
בשנת 1953, שנתיים בלבד לאחר שסיים קישון את האולפן, העלה תיאטרון “הבימה” את המחזה הראשון שלו, “שמו הולך לפניו”, שהיה להצלחה גדולה. לראשונה נמצא סופר שהעז לעקוץ את שלטון מפא”י. דיאלוג כמו ” – לאיזו מפלגה אדוני שייך? – אני לא שייך, יש לי כבר שיכון!” היה חידוש בימים ההם. באותה תקופה החל קישון לכתוב פיליטון יומי בעיתון “מעריב”, וברבות הימים הפך לבעל הטור הפופולארי “חד גדיא” שהופיע ב”מעריב” באופן קבוע במשך כ-30 שנה.
בסוף שנות החמישים תורגמו מבחר מן ההומורסקות שלו מתוך “מעריב” לשפה האנגלית, והספר Look Back Mrs. Lot נבחר כ”ספר החודש” של העיתון “ניו יורק טיימס”. הביקורת השוותה את המחבר לשלום עליכם ולמרק טוויין. לאחר שביסס את עצמו כבעל טור, כמחזאי וכבמאי תיאטרון, פנה קישון בשנות השישים אל הקולנוע. את “סאלח שבתי”, סרטו הראשון, כתב וביים בלי כל ניסיון קולנועי. לאחר מכן כתב, ביים והפיק חמישה סרטים בארץ. ההוקרה הבינלאומית לסרטיו מתבטאת בשלושה פרסי “גלובוס הזהב” שהעניקו לו מבקרי הקולנוע בהוליווד ובבחירתו למועמד פעמיים לקבלת פרס ה”אוסקר”. החל משנות השבעים עלו בעולם המוניטין של קישון כסופר וכמחזאי. ספריו הפכו לרבי מכר בארצות מרכז אירופה, ומחזותיו הוצגו ומוצגים ברציפות עד עצם היום הזה.
מאמצע שנות השמונים תופסים מחזותיו של אפרים קישון מקום קבוע ברפרטואר של במות בינלאומיות, ויצירותיו הספרותיות זוכות בשפע של פרסים בינלאומיים. קישון כתב למעלה מחמישים ספרים בשפה העברית אשר תורגמו ל 37 שפות, ובהם: “אלף גדיא וגדיא”(1954), “באחד האמשים” (1962) “סליחה שניצחנו” ( 1967), “גומזים גומזים” (1969), “חור במסך” (1973), “פרטאצ’ה אהובתי” (1974) ספר משפחתי (1980) , הנחשב לספר העיברי הנפוץ והמתורגם העולם. ספריו של קישון זכו לתפוצה של מעל 40 מיליון ספרים בעולם והוא נחשב לסופר העיברי הנקרא ביותר בעולם.
אפרים קישון זכה בעשרות פרסים ואותות הוקרה בארץ ובעולם על עבודותיו, ובהם פרס נורדאו, פרס סוקולוב, פרס כינור דוד, פרס ז’בוטינסקי, דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת תל אביב, ומאוניברסיטת בן גוריון, פרס האוסקר הישראלי להישגים קולנועייםף מועמדות לאוסקר ופרסי גלובוס הזהב. ב-2002 זכה בפרס ישראל על מפעל חיים – תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.
קישון נפטר בינואר 2015 והשאיר אחריו 3 ילדים ו 6 נכדים.

 

ראו גם

ויקיפדיה עברית
wikipedia
אפריים קישון - האתר Official website

מחזות

עדיין אין מחזות מקוטלגים

* תצוגה זמנית של מחזות שעדיין אינם מקוטלגים עם דף משלהם באתר

אתה מספר לי

שחור על גבי לבן
כבשת הרש
חתול בשק
אף מילה למורגנשטיין
הכתובה
הוא והיא
שמו הולך לפניו
תוציא את השטקר, המים רותחים
האופרה “הרמאי”
הו הו יוליה
סאלח שבתי
השוטר אזולאי
תעלת בלאומילך

Posted by & filed under .