יוסי יזרעאלי במאי, מחזאי ומשורר

קשר: דוא''ל

יוסי יזרעאלי נולד וגדל בשכונת רחביה, ירושלים. הוא בנם הבכור של משה וציפורה יזרעאלי. אביו היה מהנדס, שסבל במשך שנים רבות מדיכאון עד ששלח יד בנפשו. אמו הייתה הגננת המיתולוגית של “בית הילד” ברחביה. הוא הדחיק את מותו של אביו וחשף זאת לראשונה בספר שיריו הראשון “מהנדס העיר” (2001). יזרעאלי עשה את שירותו הצבאי במסגרת הנח”ל בקיבוץ עין גב. החל ללמוד פילוסופיה יהודית וכללית באוניברסיטה העברית בירושלים. כעבור שנה נסע לאנגליה ולמד באקדמיה המלכותית לאמנות הדרמה (1962-1960), לונדון ולאחריה למד בחוג הדרמה של אוניברסיטת בריסטול בבריסטול, אנגליה (1965-1962).

ההצגה הראשונה שיזרעאלי ביים בישראל הייתה “עוץ לי גוץ לי” בתיאטרון הקאמרי בשנת 1966. זהו מחזמר לילדים פרי עטו של אברהם שלונסקי, עם מוזיקה של דובי זלצר, המבוסס על מעשייה של האחים גרים. בהצגה כיכבו יוסי גרבר בתפקיד שר הארמון, אברהם חלפי בתפקיד גמד שדי (עוץ לי גוץ לי), זאב רווח בתפקיד מלך סכל וחביב, יוסי ידין בתפקיד הטוחן, שושיק שני בתפקיד בת הטוחן והמלכה, נתן כוגן בתפקיד שר האוצר, אסתר גרינברג-שבק בתפקיד חצרונית מתייפיפת ואריק לביא בתפקיד המשרת-זמר. ההצגה זכתה בפרס ההצגה המקורית הטובה ביותר מטעם המועצה הציבורית לתרבות ואמנות שליד משרד החינוך. ההצגה נחלה הצלחה גדולה, הציגה 267 פעמים ויזרעאלי נחשב לבמאי וירטואוז כבר בהצגה הראשונה שביים בישראל. משום ההצלחה הרבה היא חודשה בתיאטרון הקאמרי שלוש פעמים: ב-1979, ב-1989 וב-2002. בכל העלאה מחודשת של ההצגה נכתב בפרסומי התיאטרון “נוסח ההצגה המקורית: יוסי יזרעאלי”. יזרעאלי ביים בתיאטרון בימות את “איש חסיד היה” ב-1968. עריכה ועיבוד של דן אלמגור לשירים, סיפורים וניגונים חסידיים. במופע צפו למעלה מרבע מיליון אנשים.

לאורך כל הקריירה שלו שילב בימוי בתיאטראות שונים והוראה בחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב וכמרצה אורח באוניברסיטאות ברחבי תבל. בשלהי שנות השישים החל ללמד במשרה חלקית וב-1974 התמנה למרצה. במהלך השנים הגיע באוניברסיטת תל אביב לדרגת פרופסור מן המניין, עד לפרישתו כפרופסור אמריטוס. לימד גם בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים.

עשה את הדוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון פיטסבורג, במדינת פנסילבניה, שבארצות הברית. נושא עבודת הדוקטור היה עבודת הבימוי של יבגני וכטנגוב בהצגה “הדיבוק של תיאטרון הבימה. במסגרתה התחקה אחרי השינויים שוכטנגוב הכניס לטקסט המחזה של ש. אנ-סקי וניתח את פרשנותו הבימתית, תוך התייחסות לעיצוב התפאורה, אופן העבודה עם השחקנים ובניית הסצינות.

היה המנהל האמנותי של תיאטרון הבימה בשנים 1977-1975. היה המנהל האמנותי של תיאטרון החאן בשנים 1987-1984, בו הקים מעבדה לחקר תיאטרון יהודי. במסגרת זאת ביים את “תהלה” לפי עגנון (1984), “הדיבוק” מאת ש. אנ-סקי (1985) ו”הכלה המתה: פנטזיה על נושא אנה פרנק” (1986). בנוסף לכך יעקב רז העלה תחת ניהולו את “עידו ועינם” על פי עגנון (1985).

ההצגות הבאות שביים היו “ברווז הפרא” מאת איבסן ב-1987 ו”דון ז’ואן” מאת מולייר, שתיהן בתיאטרון באר שבע ולאחריהן “אדיפוס המלך” בתיאטרון חיפה ב-1992. אחר-כך לא ביים במשך שש שנים בתיאטרון הישראלי, עד שביים את “האשה מן הים” מאת איבסן ב-1998 ו”שש דמויות מחפשות מחבר” מאת פירנדלו ב-2000, שתיהן בתיאטרון החאן בניהולה האמנותי של אופירה הניג. הוא היה הבמאי הישראלי הראשון שיבגני אריה הזמינו לביים בתיאטרון גשר, בו ביים את “מדמואזל ז’ולי” מאת אוגוסט סטרינדברג, בשנת 2001. אחר-כך ביים במסגרת תיאטרון החאן בניהולו של מיקי גורביץ’ את “דון פרלימפלין ואהבתו לבליסה בגן ביתו” מאת פדריקו גארסיה לורקה ב-2002 ואת “האשליה” מאת פייר קורניי ב-2003. באותה שנה ביים בבית ליסין את “צור וירושלים” של מתתיהו שהם, עם מוזיקה של גיל שוחט. ביים את “איפיגניה באאוליס” בתיאטרון אנסמבל הרצליה בניהולה האמנותי של אופירה הניג בשנת 2009.

במרוצת השנים הרבה להתראיין בעיתונות ותקף חריפות את הממסד התיאטרוני הישראלי. אלוני קיים חוג אינטלקטואלי שבו התכנסו אחת לשבוע בסלון ביתו של יזרעאלי אנשי תיאטרון והתווכחו על מהות התיאטרון. בסלון השתתפו בין השאר: חנוך לוין, גדליה בסר, עודד קוטלר ורינה ירושלמי.

שיחק בסרטו של יובל שפרמן “הדברים שמאחורי השמש” (2006). כתב וביים את ההצגה “החתונות של אמא”, שהציגה בתיאטרון תמונע, תל אביב, בשנים 2008-2007, בכיכובם של אורה מאירסון ורועי הורביץ. כתב וביים את המחזה “רחביה”, שהועלה לראשונה באוקטובר 2009 בתיאטרון תמונע, בכיכובו של יזרעאלי.

הוא כתב וביים את הפואמה דרמטית בשם “חלומות של אנונימוס” שעלתה במאי 2011 בתמונע. יזרעאלי משחק בהצגה ביחד עם דודו ניב. כתב וביים את “המורה לתנ”ך”. הועלה לראשונה בספטמבר 2012 בתיאטרון תמונע, בכיכובם של יזרעאלי ויפתח אופיר.

יצירותיו זכו להכרה והוצגו בפסטיבלים שונים, ובהם פסטיבל ברלין, בולטימור וציריך. יזרעאלי הוזמן על ידי המחזאי ארתור מילר לביים את המחזה “ציד המכשפות” בברודוויי, בהשתתפות מרטין שין ומייקל יורק.

ראו גם

יוסי יזרעאלי בוויקיפדיה
יוסי, ילד שלי מוצלח - ראיון, 2009

מחזות

עדיין אין מחזות מקוטלגים

* תצוגה זמנית של מחזות שעדיין אינם מקוטלגים עם דף משלהם באתר

  • החתונות של אמא. הועלה לראשונה באוגוסט 2006 בתיאטרון תמונע, בכיכובם של אורה מאירסון ורועי הורביץ.
  • רחביה. הועלה לראשונה באוקטובר 2009 בתיאטרון תמונע, בכיכובו של יזרעאלי.
  • חלומות של אנונימוס. הועלה לראשונה ב-2011 בתיאטרון תמונע, בכיכובם של יזרעאלי ודודו ניב.
  • המורה לתנ”ך. הועלה לראשונה בספטמבר 2012 בתיאטרון תמונע, בכיכובם של יזרעאלי ויפתח אופיר