הדמויות

חמשת המ”מים – גלי סודנסקי

“מאז ומעולם קיבלתי כאמת אבסולוטית את הסיפורים של אבא על עסקי חברת הביטוח בשוויץ מבלי להרים גבה על כך שבמקום גבינות, שעונים ושוקולדים שוויצריים הוא היה חוזר מנסיעותיו עם שטיחים מעוטרים בקליגרפיות ערביות, כלי חרס ובקלאוות. כשנחשפתי לאמת, לא עניין אותי שהסתרה היא חלק מהגדרות התפקיד של סוכן מוסד, מבחינתי זו הייתה הבעת חוסר אמון בי, פקפוק בכך שאוכל לעמוד במורכבות האמת”.
אלה הם חלק מדברי המבוא שמצרפת גלי סודנסקי לקטלוג קולקצית “חמשת המ”מים” אותה הציגה כפרויקט גמר בסיום לימודיה בשנקר. מקור השם “חמשת המ”מים” נובע מתוך מונח שהטמיעו אנשי המוסד הישראלי בתחילת דרכו. חמש מילות שאלה המתחילות באות מם: מי, מה, מתי, מקום ומדוע המבקשות לתאר פרטי מידע באירוע, כאשר אם נמצאות תשובות לכולן הן הופכות ידיעה לשלמה.
הקולקציה של סודנסקי עוצבה בהשראת תחקיר עומק במהלכו הילכה באזורים שבהם הגבולות הפוליטיים, החברתיים והאידיאולוגיים של החברה הישראלית מטושטשים, משם דלתה אינפורמציות המצביעות על מורכבות המתח שבין המעורטל לעטוי, בין החשוף לנסתר ובין הפוליטי לפרטי.
בעבודת הפרפורמנס שלה, תציג סודנסקי לראשונה חלק מן הקולקציה תוך חשיפת מקורות ההשראה: טקסטים אינפורמטיביים המבקשים לקרקע את הבגד ממסלול התצוגה אל המציאות.

המציגה הינה חולה – איילה אופפר
איילה אופפר הינה בוגרת החוג לקולנוע ולטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב. בין הסרטים שביימה: “מרימת המשקולות” (2005), “הסוד של לני ריפנשטאהל” (2007) “אחותם של רדוסלב ולוקס אם” (2011). עבודתה “דפני GIF” שאותה הציגה לראשונה במסגרת אירועי המחאה התקבלה לארכיון סרטי הביוגרפיות הבדויות בניו יורק The FBFA
.(Fictional Biography Film Archive)
עבודותיה של אופפר משלבות צילום ופרפורמנס והיא מבקשת לייצר בהן נרטיבים אישיים בדיוניים בהם היא מתקימת הן כיוצרת והן כדמות הראשית. תהליכי התחקיר לעבודותיה משלבים פרקטיקות בילוש המבקשות להתעקל פנימה אל תוכה. כבת דור שלישי לשואה נע מסע איסוף המודיעין האינטימי של אופפר בין הדחקה מוחלטת להזדהות, בין ניכור לחמלה, בין האוביקטיבי לשקרי, בין המבוים למתועד, כשמתוך החיטוט האישי צפה, לדבריה, אמת לאומית מטרידה.

עץ השיטה – רגב הוברמן
רגב הוברמן הוא משורר, מלחין, די ג’יי וחוקר תופעות סאונד.
מאז שחרורו מצה”ל מתגורר הוברמן במועצה המקומית אפרתה ובשנים האחרונות יוצר ומופיע בקשת ההיאחזויות העוטפת את גוש עציון.
ביום העצמאות האחרון, כמחאה על דחית מועמדותו לפרס היצירה הציונית, הסתנן הוברמן אל מופעי החג שהתקיימו על במת ההתנחלות מעלה לבונה. הוברמן וחבריו קטעו את הופעתה של להקת “אפרוחי אריאל” כאשר השתלטו על מערכת הסאונד ופרצו בקטע מוזיקאלי המבקר את פינוי ההתנחלויות ואת מה שהגדירו כ”אין אונות פוליטית” המאפיינת את ממשלת ישראל. למחרת היום, שרת התרבות שנכחה באירוע, הגיבה בדף הפייסבוק שלה: “אין בנוכחותה של השרה באירועי יום העצמאות בישוב מעלה לבונה הסכמה עם אופים הנחרץ של הטענות אותם מעלה האמן רגב הוברמן. יצירתו עושה שימוש באלמנטים מתריסים וילדותיים שלא מכבדים את אמת הדרך, שלטונה וריבונותה של מדינת ישראל”.
בעבודתו הנוכחית “עץ השיטה” חוקר רגב את שורשיו, נובר בחומרי ארכיון משפחתו. החל באבי סבו, צבי הוברמן, יליד פולין שבמסגרת לימודי ההיסטוריה באוניברסיטת סנט פטרסבורג הגיע לפלשתינה לסיור במושבות היהודיות החדשות הממוקמות בגליל והחליט להשתקע במקום, דרך סבו, מוטי הוברמן, חבר יחידת הנעים, הזרוע הניידת של משטרת הישובים העבריים בשליטת ההגנה, וכלה באביו, יעקוב הוברמן, מנהל ספרית המוזיקה בקיבוץ בארי, שפיתח מערכת יחסים חמה ועמוקה עם “זמרת המלחמות” יפה ירקוני. דרך אילן היוחסין המשפחתי משרטט רגב את פרופיל צבא ההגנה לישראל לאורך השנים כשבד בבד הוא מבקש לערער על לגיטימיות קיומו.

תרגומים

פרסים

הפקות

בכורה

עוד בישראל

https://www.youtube.com/watch?v=L2IuzUwurcY#t=17

מבקרים