ילדים
מחזה פיוטי
מחזה קרקסי
תיאטרון בובות

הטקסט ב:

עב

בממלכת הבבונים כל כך משעמם עד שכל נתיני הממלכה כבר משתגעים מרוב שעמום והמלך בַּבּוּבֶּבּוֹ חושש שיסולק מכס המלוכה. הוא ממציא משחקים וחוקים משונים כדי להפיג את השעמום בעם וכשזה לא עובד הוא מכריז על מלחמה נגד חברו הטוב ביותר, מלך האורנג אוטנג, המלך רַגוּטֶגוֹ.
השנים עוברות, המלחמה היא כבר שגרה, בין שתי הממלכות שנאה גדולה ואף אחד כבר לא זוכר איך כל זה התחיל ועל מה.

דבר המחזאי 

אם תהיתם על כוונתו הנסתרת של המחזאי אז אענה לכם בפשטות – לא טעיתם! המלך בבובבו והמלכה נגהנגה הומצאו בהשראת ראש ממשלת ישראל ביבי ורעייתו שרה. הבבונים והאורנג אוטנג הם אנחנו העיוורים, הישראלים והפלסטינאים, אשר הולכים בעצימת עיניים אחרי מנהיגינו הנערצים.

אנו חיים בתקופה בה כל אזרח אשר מביע עמדה מול השלטון מוכרז כבוגד העם. תאטראות מפחדים ממחזות עם אמירה חברתית שמא יסגרו להם את התאטרון. חבריי למקצוע, מנהלים אומנותיים, אמרו לי בפנים גלויות שמחזה כזה יביא עליהם רק צרות – ‘אולי בעתיד אפשר יהיה להעלות מחזה כזה אבל היום זה בלתי אפשרי’. גדלתי במושב למשפחה של חקלאים, חונכתי לכבד את האדמה עליה אני חי ולאהוב את המולדת, הייתי מדריך בתנועת המושבים, שירתי שלוש שנים כלוחם ביחידת צנחנים וגם עשיתי מילואים. סבא וסבתא שלי, משני הצדדים, אבדו את כל קרוביהם, את כולם, אבל הצליחו לברוח מהנאצים, להגיע לארץ ישראל ולהקים משפחה, אז אל תקראו לי בוגד.

לאורך שנים משרישים בנו אימה ושנאה בעוד שאני מאמין שתפקידם של המנהיגים הוא לנטוע בעם תקווה. תקווה שיום אחד לא תהיה פה מלחמה ולא נסוס אלי קרב, תקווה שיום אחד נוכל להסתובב ברחוב ללא חשש, תקווה לשלום, אהבה ואחווה בין כל העמים. אני באמת מאמין שזה אפשרי, ואת או אתה, מאמינים?

אז אם אהבתם את המחזה שתפו הלאה 

די למלחמות,
רענן